בן יהודית ויהושע דיין נשוי לגילה אב לעמי [1963], מיכל [1965], אלה [1968], יעל [1976]
אמציה נולד בעין השופט, בספטמבר 1938, להוריו יהושע ויהודית דיין. יהודית, בת למשפחת זק"ש, משפחה ברלינאית עם מסורת של תרבות והשכלה, נכדתו של הרב הראשי של ברלין, עלתה לארץ מגרמניה עם משפחתה והגיעה לנהלל ללמוד במשק הפועלות של חנה מייזל. בנהלל הכירה את יהושע, וגורלם נקשר יחד. ב-1937 הם הצטרפו לעין השופט והיו ממייסדי הקיבוץ. בראשית ההתיישבות, יהודית עבדה בגן הירק והייתה מהמטפלות הראשונות של ילדי הקיבוץ הרכים. יהושע נשא בתפקידי ניהול מרכזיים בקיבוץ, ובאזור - כראש המועצה. אמציה היה בנם הבכור. אחריו נולדו אבנר [1944] ויואב [1951]. אמציה התחנך בקבוצת "אילה", הקבוצה השלישית של ילדי הקיבוץ, ומהקבוצות הראשונות של המוסד החינוכי הרי אפרים. הוא התגייס לצבא בשנת 1957 ושירת בסיירת גולני. בפברואר 1960 הוא השתחרר והצטרף לצוות הצאן בעין השופט. ...
|
בן יהודית ויהושע דיין נשוי לגילה אב לעמי [1963], מיכל [1965], אלה [1968], יעל [1976]
אמציה נולד בעין השופט, בספטמבר 1938, להוריו יהושע ויהודית דיין. יהודית, בת למשפחת זק"ש, משפחה ברלינאית עם מסורת של תרבות והשכלה, נכדתו של הרב הראשי של ברלין, עלתה לארץ מגרמניה עם משפחתה והגיעה לנהלל ללמוד במשק הפועלות של חנה מייזל. בנהלל הכירה את יהושע, וגורלם נקשר יחד. ב-1937 הם הצטרפו לעין השופט והיו ממייסדי הקיבוץ. בראשית ההתיישבות, יהודית עבדה בגן הירק והייתה מהמטפלות הראשונות של ילדי הקיבוץ הרכים. יהושע נשא בתפקידי ניהול מרכזיים בקיבוץ, ובאזור - כראש המועצה. אמציה היה בנם הבכור. אחריו נולדו אבנר [1944] ויואב [1951]. אמציה התחנך בקבוצת "אילה", הקבוצה השלישית של ילדי הקיבוץ, ומהקבוצות הראשונות של המוסד החינוכי הרי אפרים. הוא התגייס לצבא בשנת 1957 ושירת בסיירת גולני. בפברואר 1960 הוא השתחרר והצטרף לצוות הצאן בעין השופט. ב- 1962 הוא התחתן עם גילה (ג'ין רודובסקי), שהגיעה מארה"ב ללמוד באולפן עין השופט. המשפחה גדלה ונולדו ארבעת ילדיהם: עמי, הבכור, (18.3.1963), מיכל (27.7.1965), אלה (4.4.1968) ויעל (7.2.1976). במהלך השנים גילה ואמציה אימצו למשפחתם את אביגייל וייסמן, לימים שגיא, שהגיע כנערה עולה מבלגיה ללמוד במוסד הרי אפרים, ונהיתה לחלק מהמשפחה. בשנים 1974-1971 יצאה המשפחה לשליחות ציונית מטעם הסוכנות היהודית בסנט לואיס שבארה"ב. עם פרוץ מלחמת יום כיפור, באוקטובר 1973, חזר אמציה לארץ ונלחם בקרבות בצפון. עם שובם לארץ נבחר אמציה להיות מזכיר הקיבוץ [1976-1974]. בסיום תפקידו, בינואר 1977, נכנס לעבוד בכותנה, ולרכז את הענף. ב-1978 הוא נתבקש ע"י קבוץ קטורה בדרום לצאת להדריך שם, בקשה שעין השופט לא אישרה, למגינת ליבו של אמציה. בשנים 1986-1982 הוא עבד, במסגרת המחלקה לחברה של הקיבוץ הארצי, כמדריך בקיבוצים הצעירים נטור ופלך. בנוסף הוא עסק בהנחיית קבוצות במסגרת המחלקה לחברה. ב-1992 הוא סיים באוניברסיטת חיפה קורס של משרד התיירות והחל לעסוק בתחום כמדריך תיירים עצמאי, עד 2014. אביו נפטר ב-1978, אימו נפטרה ב-1996. אחיו אבנר נפטר במרץ 2023, ארבעה חודשים לפניו. ילדיו הקימו משפחות והצטרפו 5 נכדים, שגרמו לו לאושר גדול, והוא הרעיף עליהם אהבה רבה. אמציה היה אדם מאוד מעורב בחיי הקיבוץ. לאורך השנים הוא כיהן וריכז ועדות בקיבוץ, היה שותף פעיל בשיחות הקיבוץ, השתתף ותרם מיכולותיו בתחומים חברתיים שונים. הוא האמין שטובת הקיבוץ היא להיפתח, לתת לחברים חופש בחירה ולתת אפשרות לבני הקיבוץ שעזבו לחזור ולבנות את ביתם בעין השופט. זכורה שירת "הקוצר", אותה היה שר בטקס חג העומר המסורתי. הוא היה קשור לאדמת עין השופט ולסיפור ההתיישבות של עין השופט, שהוריו היו חלק ממנו. את האהבה והגאווה הזו הוא ניסה להעביר לתיירים, אותם אירח בעין השופט והכיר להם את אורחות הקיבוץ ואת סיפור הקמתו, שהוא סיפור הציונות. הוא היה גאה בהיסטוריה של משפחת דיין הרחבה ובתרומתה לבניין הארץ, ובסיפור משפחת זק"ש של אימו. הוא היה איש רעים והחיוך שלו כבש לבבות רבים. בשנים האחרונות הוא חלה והיה מוגבל בריאותית. הוא זכה לטיפולו המסור של ולנטינו, שליווה אותו ארבע וחצי שנים בדאגה ובאהבה רבה, יחד עם גילה וילדיו.
אמציה נפטר ביוני 2023 והוא בן 85. השאיר אחריו את גילה, אשתו. ילדיו – עמי, מיכל, לאה [אלה] ויעל ומשפחותיהם. הנכדים – מאיה, עומרי, הודיה, נעמי ועילם. אחיו – יואב ומשפחתו. משפחת אחיו אבנר ז"ל. אביגייל שגיא ומשפחתה. משפחות אַחֵי הוריו – דיין וזק"ש.
|