יוסי ליכט

יוסי ליכט

בן מוריס ופייגי ליכט

עלה ארצה-1977

אב לאבי - 1986

יוסי נולד ב-1947 בעיר יוהנסבורג – דרום אפריקה, להוריו – מוריס ופייגי ליכט. במשפחה היו ארבעה ילדים – יוסי הבכור, סטנלי, אוברי וזי [ציונה]. האב היה נגר, בעל מפעל וחנות רהיטים. אימו הייתה מזכירת מפעל הרהיטים המשפחתי ואשת מכירות. יוסי התחיל לעבוד במפעל המשפחתי ועסק במכירות בהצטיינות. יותר מאוחר הוא עבר לעבוד במכירות של מוצרי זכוכית, כמו חלונות וכדומה. הוא שלט בשפות רבות – אנגלית, אפריקנס, צרפתית ופלמית, דבר שעזר לו בתחום המכירות. המשפחה שמרה על יהדותה, עם זיקה לישראל ולציונות, שיוסי ינק מילדותו. ב-1977 הוא עשה עליה והגיע לאולפן בעין השופט. לאחר האולפן הוא נשאר בקיבוץ והתקבל לחברות ב-1980. הוא אהב את עין השופט וראה בו את ביתו.

בעין השופט הוא החל לעבוד בלול בשנים 1978 עד 1992, סך הכל 15 שנים. מ-1983 הוא ריכז את הלול. הוא היה לולן מקצועי וקפדן, שזכה להערכה רבה.

יוסי ליכט

בן מוריס ופייגי ליכט

עלה ארצה-1977

אב לאבי - 1986

יוסי נולד ב-1947 בעיר יוהנסבורג – דרום אפריקה, להוריו – מוריס ופייגי ליכט. במשפחה היו ארבעה ילדים – יוסי הבכור, סטנלי, אוברי וזי [ציונה]. האב היה נגר, בעל מפעל וחנות רהיטים. אימו הייתה מזכירת מפעל הרהיטים המשפחתי ואשת מכירות. יוסי התחיל לעבוד במפעל המשפחתי ועסק במכירות בהצטיינות. יותר מאוחר הוא עבר לעבוד במכירות של מוצרי זכוכית, כמו חלונות וכדומה. הוא שלט בשפות רבות – אנגלית, אפריקנס, צרפתית ופלמית, דבר שעזר לו בתחום המכירות. המשפחה שמרה על יהדותה, עם זיקה לישראל ולציונות, שיוסי ינק מילדותו. ב-1977 הוא עשה עליה והגיע לאולפן בעין השופט. לאחר האולפן הוא נשאר בקיבוץ והתקבל לחברות ב-1980. הוא אהב את עין השופט וראה בו את ביתו.

בעין השופט הוא החל לעבוד בלול בשנים 1978 עד 1992, סך הכל 15 שנים. מ-1983 הוא ריכז את הלול. הוא היה לולן מקצועי וקפדן, שזכה להערכה רבה.

בשנים 1994-1992 הוא היה אחראי על משק הילדים. הקשר שלו למשק הילדים נשאר לאורך השנים בתורנויות שבת ובטיפול בתוכים של המשק. בשנים 1996-1994 הוא היה מרכז קניות של הקיבוץ, ותפקידו היה לטפל בכל הקניות המרוכזות של ענפי הקיבוץ ובקשות החברים. מספר שנים הוא עבד במברג כמחסנאי. ב-1996 הוא אימץ את אבי לבנו, שהיה אז בן 10. יוסי גידל אותו במסירות והתמודד עם הקשיים שעלו באימוץ של אבי. ב-1994 הוריו עלו לארץ ובאו לחיות בעין השופט. אביו נפטר תקופה קצרה אחרי עלייתם. אחיו – סטנלי נפטר ב-2004 בדרום אפריקה. אימו חיה שנים רבות בעין השופט ולקחה חלק בטיפולו של אבי יחד עם יוסי. בשנותיה האחרונות היא עברה לעין דור, קיבוצה של אחותו, זי, שם נפטרה ב-2021. אבי - בנו, נפטר זמן קצר לפניה, בנסיבות טרגיות. יוסי אהב חיות מגיל צעיר והיה לו קשר מיוחד אליהן. אהבת החיות שלו באה לידי ביטוי בעבודתו בלול, בקשר שהיה לו למשק הילדים של הקיבוץ, העבודה ברפת, הקשר לציפור הבולבול, שהוא האכיל מידי יום, והתוכי שהוא גידל שנים רבות בביתו. לאורך השנים הוא היה חבר בוועדות הקיבוץ השונות. היה חלק מהצוות של "בית ראשון במולדת", שטיפל בעולים מרוסיה, שהגיעו לעין השופט, ביתם הראשון בארץ. בשנים 2012 עד 2016 הוא היה אחראי על חדרי האירוח בקיבוץ. גם בתפקיד זה הוא זכה להערכה רבה על טיפולו המסור באורחים, במיוחד במשפחות מהדרום, שנאלצו לעזוב את ביתם בעקבות סבבי הלחימה שהיו בשנים אלה בעוטף עזה. יוסי היה בעל לב טוב והיה מוכן לעזור לכל מי שהיה זקוק. הוא עבד עם עולי אתיופיה ביקנעם, הזמין לביתו חברי אולפן ומתנדבים והיה מתייצב ב"בית הדר" – הבית הסיעודי של הקיבוץ, כדי להנעים את זמנם של הדיירים החיים שם. קבוצת החברים, בוגרי האולפנים, שהפכו את עין השופט לביתם, היו לו לחברה בה הרגיש נוח ושייך. אחרי מותם של אבי ואימו הוא היה בודד. המחלות שפקדו אותו הקשו עליו.

יוסי נפטר בפתאומיות באוקטובר 2024 והוא בן 77. השאיר אחריו את משפחות אחיו בדרום אפריקה - סטנלי ז"ל, ואוברי, את אחותו זי [ציונה] ומשפחתה בעין דור, ואת חבריו בעין השופט.

Yossi was born in 1947, in Johannesburg, South Africa to his parents, Morris and Faygie Licht. There were four children in the family: Yossi, the first born, Stanley, Aubrey and Zee, (Ziona). Morris was a cabinetmaker, the owner of a furniture factory and store. Faygie was the secretary and saleswoman of the family business. Yossi began to work there and was an excellent salesman. Later, he worked selling glass products, like windows. He was fluent in many languages - English, Afrikaans, French and Flemish, which contributed to his success as a salesman. Yossi grew up in a traditionally Jewish family with strong ties to Isreal and Zionism. In 1977 he made Aliyah and came to the Ulpan on Ein Hashofet. He remained on the kibbutz and became a member in 1980. He loved the kibbutz and felt it was his home. He started to work in the poultry division of the kibbutz in 1978, became the manager in 1983 and worked in that position until 1992 - fifteen years in total! His professionalism and perfectionism were highly regarded. From 1992 -1994 he managed the Children’s Farm, and his ties to the farm lasted well beyond those two years, helping on Saturdays and taking special care of the parrots.Between 1994 and 1996 he was in charge of purchasing everything ordered by the various kibbutz businesses and any requests from members. He then worked in Mivrag as the Storage Manager for a number of years. In 1996 he adopted Avi, who was then 10 years old. He was devoted to Avi, and dealt with the many challenges that arose. His parents made Aliyah in 1994, and came to live on Ein Hashofet. His father, Morris, died a short His mother, Faygie lived on the kibbutz for many years and was a significant part of the support team involved in raising Avi. Her last years were spent on Ein Dor, the kibbutz where his sister Zee is a member, and she died there in 2021, a short time after Avi died under tragic circumstances.His mother, Faygie lived on the kibbutz for many years and was a significant part of the support team involved in raising Avi. Her last years were spent on Ein Dor, the kibbutz where his sister Zee is a member, and she died there in 2021, a short time after Avi died under tragic circumstances.Yossi loved animals all his life and had a special connection to them, which found expression in his work in the poultry division, the Children’s Farm, the dairy, the bulbul, which he fed every day and the parrot he raised in his home. Yossi was also a member of many committees on the kibbutz. He was part of the “First Home in the Homeland” team that helped people from the Soviet Union who made Aliyah. From 2012 -2016 he was in charge of the guest rooms on the kibbutz and his work there was greatly appreciated, especially by families from the south, forced to vacate their homes in times of battles along the Gaza Strip. Yossi was very generous and was willing to help all those who needed support. He worked with Ethiopian immigrants in Yokneam, opened his home to ulpanists and volunteers, and was a familiar presence in Beit Hadar, the assisted living facility on the kibbutz, where he made the lives of the residents a bit easier. He himself got comfort and a sense of belonging from his friends, former ulpanists who stayed on the kibbutz. After the deaths of Avi and his mother he lived alone. He suffered from serious illnesses that made life difficult.

Yossi died suddenly in October, 2024, at the age of seventy-seven. He is survived by the families of his late brother Stanley and his family in Australia, his brother Aubrey in South Africa, his sister Zee in Ein Dor and his friends on Ein Hashofet.