גלילה יבלונקה בת ברינה ואליהו עלתה ארצה-1939 נשואה לאלתר אם לאלישבע-1941 ודורית-1951
דברי ההספד ביום ההלוויה: נולדת, גלילה, ב-1916 להורייך ברינה ואליהו. עירך - לודז', עיר תעשייתית גדולה, בתוך יישוב יהודי, השני בגודלו בפולין, בין עמלים ופועלים יהודים החיים בדלות ובמצוקה, עיר שהפכה למרכז לתנועת הפועלים היהודית. ספגת בנעורייך תרבות יהודית ופולנית, ואין זה פלא שנפשך הַרְגִישָה לעוול ולאי-צדק סוציאלי, נטתה לַחֲבוֹר לתנועות שבאו לגאול את העולם. בסוף שנות השלושים, יצאת, עלמה צעירה ועדינה, לבילוי עם אלתר, החלוץ מארץ-ישראל, שהגיע לביקור משפחתי בלודז' – ובו-בערב ניצת פתיל האהבה ביניכם, שדלק, האיר וחימם אתכם כל החיים.
הגעת לארץ ערב מלחמת העולם השנייה - 1939, ניצולה מהשריפה הגדולה שאחזה באירופה. הקמת משפחה עם אלתר בעין-השופט, קיימתם בית, גידלתם בנות אהובות - אלישבע שנולדה ב-1941 ודורית שנולדה ב-1951. זכיתם לאושר רב עם החתנים והנכדים – כל זאת במשפחה ששררה בה אהבה גדולה ושלמה. ...
|
גלילה יבלונקה בת ברינה ואליהו עלתה ארצה-1939 נשואה לאלתר אם לאלישבע-1941 ודורית-1951
דברי ההספד ביום ההלוויה: נולדת, גלילה, ב-1916 להורייך ברינה ואליהו. עירך - לודז', עיר תעשייתית גדולה, בתוך יישוב יהודי, השני בגודלו בפולין, בין עמלים ופועלים יהודים החיים בדלות ובמצוקה, עיר שהפכה למרכז לתנועת הפועלים היהודית. ספגת בנעורייך תרבות יהודית ופולנית, ואין זה פלא שנפשך הַרְגִישָה לעוול ולאי-צדק סוציאלי, נטתה לַחֲבוֹר לתנועות שבאו לגאול את העולם. בסוף שנות השלושים, יצאת, עלמה צעירה ועדינה, לבילוי עם אלתר, החלוץ מארץ-ישראל, שהגיע לביקור משפחתי בלודז' – ובו-בערב ניצת פתיל האהבה ביניכם, שדלק, האיר וחימם אתכם כל החיים.
הגעת לארץ ערב מלחמת העולם השנייה - 1939, ניצולה מהשריפה הגדולה שאחזה באירופה. הקמת משפחה עם אלתר בעין-השופט, קיימתם בית, גידלתם בנות אהובות - אלישבע שנולדה ב-1941 ודורית שנולדה ב-1951. זכיתם לאושר רב עם החתנים והנכדים – כל זאת במשפחה ששררה בה אהבה גדולה ושלמה. אך גבורת חייך היה שירותך במשך למעלה מארבעים שנה למען בריאותם של החברים בעין-השופט. למעלה מארבעים שנה היית "אחות כפרית", כפי שתיאר אותך אלתר באהבה ובעדנה ברשימתו הנוגעת ללב בספרו האחרון. לעמוד יומם וליל, במשך למעלה מארבעים שנה, ברציפות, במוקד החיים והמוות של כל חברי הקיבוץ וילדיו, ושל כל תושבי המקום – הרי זוהי מסכת חיים מופלאה.
היית אדם מיוחד במינו. נטבעו בך תכונות אופי כמו: שיקול דעת, מוצקות, בריאות נפשית וגופנית, לב רגיש, מסירות ללא גבול, ומעל הכול – אחריות גבוהה מאוד לבריאות האדם בקיבוצנו. כל מי שגופו כאב ולבו דאב, מצא את ביתך פתוח. דאגת גם להרגשתו ובריאותו הנפשית של החבר החולה. ביקרת, ביוזמתך, חברים בבתיהם כדי לחזק את רוחם ולייעץ להם עצה ממשית ומועילה. אלה אינם דברים של מה בכך! דירתך הייתה בית לכל הרופאים (הקבועים והזמניים) שעבדו בעין-השופט. הם כיבדו, העריכו ואהבו אותך. ביתך היווה גם כמובן מוקד לכל בני משפחתך.
היית אישה מסורה לאלתר, בכל עניין ובכל יום מחייך. תמיד יחד, בכל אירוע תרבותי, בכל טיול ובמסע באנייה סביב העולם. היית שותפה לדרך. מגלה הזדהות ומעורבות בחיי הקיבוץ. ביתך הפך לבית ועד למשוררים וסופרי אידיש, לידידיו של אלתר מפועלי ציון שמאל, לחברים טובים, לזיכרונות וגעגועים לימים עברו. ביתך היה בית לספר טוב שאהבת בעברית ובפולנית, ליצירה אמנותית. אימצת, עד כמה שניתן, כל דבר רוחני, וכל זאת בצנעה, בעדינות ובשקט. עודדת את אלתר בדרכו, גם בכתיבתו. שנים רבות היווה ביתכם מרכז לשמחה ולמפגשים ביום העצמאות. תחסרי לנו, גלילה, לכל חברי הקיבוץ, על כל צעד ושעל. אנו חבים לך תודות על כל מה שעשית בחייך. אנו נפרדים ממך גלילה ולבם של חברי הקיבוץ בוכה.
אלתר היקר, כל חברי הקיבוץ שותפים לכאבך הגדול. זכית לאושר רב בחייך עם גלילה, וזכית להגיע לגבורות – אולם הגבורות עדיין לפניך. המשך להיטיב עם עצמך, כשחברי הקיבוץ תומכים בך, ודמותה של גלילה לנגד עיניך. אלישבע ודורית – הבנות עם משפחותיהן; אלישבע האחות ויורק האח ובני המשפחה כולם – האבל משותף לכולנו והוא יחזק את הקשרים בינינו. גלילה מורישה ירושה נאצלת, בעצם היותה, לכולנו. נזכור אותך גלילה באהבה. שלום חולבסקי
גלילה נפטרה ב-1986 והיא בת 70. השאירה אחריה את בעלה אלתר, בנותיה אלישבע, דורית ומשפחותיהן.
|