מרים לבון 

מרים לבון (ידידיה-לבנשטיין)
בת מלכה וברטולד ליבליך
עלתה ארצה-1940
נשואה ליהודה
אם לעמוס-1951  

אישה קטנה גדולה איננה..
מאוד קל לחבר בין שתי המילים האלה קטנה- גדולה, כדי לאפיין את אישיותה של מרים. צנועה, שקטה, מסורה לכל מה שהיא עושה, לכל עבודה ולמשפחתה הקטנה. מסירות בלי גבולות ורצון עז שלא להכביד על אף אחד.
מרים נולדה ב- 1920 באחת מעיירות השדה בהונגריה להוריה מלכה וברטולד ליבליך. כשהייתה בת שלוש עברה משפחתה לבודפשט.
המשפחה - זוג הורים, שתי אחיות ושני אחים, התאקלמה מהר בעיר הגדולה. יואש ידידיה, מקיבוץ רמת-השופט, אחיה הבוגר של מרים, היה בין מקימי תנועת "השומר הצעיר" בבודפשט ומרים הגיעה לתנועה בעקבותיו.
תנועת השומר- הצעיר בהונגריה הייתה בלתי לגאלית, גם בעיני השלטון וגם בעיני יהודי הונגריה, שלא היו ציוניים בהשקפתם. הפעילות בתנועה חייבת הייתה להיעשות במחתרת.
מרים מספרת:
...

מרים לבון (ידידיה-לבנשטיין)
בת מלכה וברטולד ליבליך
עלתה ארצה-1940
נשואה ליהודה
אם לעמוס-1951  

אישה קטנה גדולה איננה..
מאוד קל לחבר בין שתי המילים האלה קטנה- גדולה, כדי לאפיין את אישיותה של מרים. צנועה, שקטה, מסורה לכל מה שהיא עושה, לכל עבודה ולמשפחתה הקטנה. מסירות בלי גבולות ורצון עז שלא להכביד על אף אחד.
מרים נולדה ב- 1920 באחת מעיירות השדה בהונגריה להוריה מלכה וברטולד ליבליך. כשהייתה בת שלוש עברה משפחתה לבודפשט.
המשפחה - זוג הורים, שתי אחיות ושני אחים, התאקלמה מהר בעיר הגדולה. יואש ידידיה, מקיבוץ רמת-השופט, אחיה הבוגר של מרים, היה בין מקימי תנועת "השומר הצעיר" בבודפשט ומרים הגיעה לתנועה בעקבותיו.
תנועת השומר- הצעיר בהונגריה הייתה בלתי לגאלית, גם בעיני השלטון וגם בעיני יהודי הונגריה, שלא היו ציוניים בהשקפתם. הפעילות בתנועה חייבת הייתה להיעשות במחתרת.
מרים מספרת: "בתנועה צריך היה ללמוד אלף מילים בעברית כדי לצאת להכשרה ולעלות לארץ. אני למדתי.. ועוד איך למדתי.. ידעתי את כל המילים בעל-פה, אבל לא ידעתי איך להשתמש בהן.."

בחורף 1939 יצאת מרים להכשרה, באחוזה של קצין הונגרי בדימוס. שלושים בחורים ובחורות עובדים בעבודות שדה קשות, בבית חרושת לשוקולד ובמאפיה. התשלום זעום, שכר מינימום, מספיק בקושי לקיום. יום אחד המשטרה החשאית פושטת על האחוזה, וחברי ההכשרה מתבקשים להתפזר תוך עשרים וארבע שעות.
ב- 1940 מרים עלתה לארץ, במסע ארוך ומפותל. תחנתה הראשונה בארץ היתה בקיבוץ דן, לשם היא הצטרפה כחברת גרעין. אחר כך היא עברה לקיבוץ ג', שעשה את הכשרתו בנחלת יהודה, ליד רחובות, ולימים הקים את קיבוץ עין-דור.
יואש, אחיה, היה בין מקימי קיבוץ רמת–השופט, ומרים הרבתה לבקר אותו. באחד מביקוריה היא נפגשה עם יהודה, והשניים יצרו קשר של אהבה ומשפחה.
יהודה ומרים עברו לעין השופט ב-1949. ב-1951 אימצו למשפחתם את בנם, אוצר חייהם, תינוק חמוד, לו הם קראו עמוס. עמוס זוכה לשפע אהבה וחום מצד הוריו ואהוב על כולנו עד היום.
בתקופה הראשונה שלה בקיבוץ, מרים היתה מחנכת של קבוצת "ניצנים". אחר כך היא עברה לעבוד, במסירות גדולה, בהנהלת חשבונות במשך שנים רבות.
מרים ויהודה היו הצלמים הראשונים של הקיבוץ. מרים הייתה מפתחת את כל הנגטיבים באחד המקלטים של הקיבוץ, ומפיקה מהם צילומים, להנאת החברים כולם.
יהודה נפטר ב-1976.

כשהגיע היום והיא נזקקה להיכנס להדרן, החלה ביצירת שטיחים יפיפיים, בעבודה קשה, על נול האריגה. מתכננת את הצבעים, עומדת יום שלם על הרגלים - ולבסוף מוציאה עבודות שנחטפות תחת ידיה וכל המקדים זוכה.
המשפחה העניקה למרים הרבה שמחה ואושר והיא זכתה לנכדים ואף לראות חלק מהם מתחתנים.
נזכור את מרים באהבה גדולה.     
                                                                                               
                                                                                                                                              עופרה בריל

מרים נפטרה בשנת 2004 והיא בת 84. השאירה אחריה את עמוס בנה ומשפחתו ואת יואש אחיה שהיה מאוד קרוב אליה.