|
פנחס רוזנבלום
בן לובה ויהודה
עלה ארצה-1933
נשוי לדבורקה
אב למרים -1941 , רחל ז"ל- 1948 ובלהה-1951
פנחס רוזנבלום, פוטי, כפי שקראנו לו, נולד ב –1911 בדומברובה-גורניצ'ה שבמחוז זגלמביה, בפולין.
היה הבן הצעיר להוריו - יהודה ולובה שהיו בעלי מחסן תבואות וחנות מכולת בעירם. חינוכו מילדות היה באווירה של מסורת יהודית-ציונית. בית הוריו ששכן בקרבת בית-המדרש היהודי בעיר הנחיל לפוטי ערכי יהדות ויחס של חיבה והערכה לזמר היהודי.
בגיל צעיר הוא נשלח ללמוד ב"חדר" המסורתי. אח"כ הוא עבר ללמוד בבית-הספר "מזרחי" ובגימנסיה "תרבות".
ב- 1924 הוא מצטרף לתנועת "השומר-הצעיר" ופעיל בקבוצתו ובמוסדות ציבוריים בעירו, כנציג הקן המקומי.
ב – 1931 הוא מצטרף, בין הראשונים, לקיבוץ "בניר" בהכשרת צ'נסטחובה.
ב – 1933 עלה לארץ והיה בין ראשוני הקיבוץ בחדרה.
פוטי רכש מהר את מקצוע הבנאות והיה מקובל בקרב ציבור פועלי הבניין- "הפועל" וכן היה חבר בשורות "ההגנה".
...
|
|
פנחס רוזנבלום
בן לובה ויהודה
עלה ארצה-1933
נשוי לדבורקה
אב למרים -1941 , רחל ז"ל- 1948 ובלהה-1951
פנחס רוזנבלום, פוטי, כפי שקראנו לו, נולד ב –1911 בדומברובה-גורניצ'ה שבמחוז זגלמביה, בפולין.
היה הבן הצעיר להוריו - יהודה ולובה שהיו בעלי מחסן תבואות וחנות מכולת בעירם. חינוכו מילדות היה באווירה של מסורת יהודית-ציונית. בית הוריו ששכן בקרבת בית-המדרש היהודי בעיר הנחיל לפוטי ערכי יהדות ויחס של חיבה והערכה לזמר היהודי.
בגיל צעיר הוא נשלח ללמוד ב"חדר" המסורתי. אח"כ הוא עבר ללמוד בבית-הספר "מזרחי" ובגימנסיה "תרבות".
ב- 1924 הוא מצטרף לתנועת "השומר-הצעיר" ופעיל בקבוצתו ובמוסדות ציבוריים בעירו, כנציג הקן המקומי.
ב – 1931 הוא מצטרף, בין הראשונים, לקיבוץ "בניר" בהכשרת צ'נסטחובה.
ב – 1933 עלה לארץ והיה בין ראשוני הקיבוץ בחדרה.
פוטי רכש מהר את מקצוע הבנאות והיה מקובל בקרב ציבור פועלי הבניין- "הפועל" וכן היה חבר בשורות "ההגנה".
פוטי נמנה עם ראשוני העולים לג'וערה והיה ממניחי היסוד לנקודות הקבע בעין-השופט. מאז המשיך שנים רבות לרכז את ועדת הבניין ולהשתתף בכל מבצעי "ההגנה" במקום ובאזור. לאחר מכן עבר לטפל ברישות השטחים לקראת הזרמת מי ,מקורות". לאחרונה, עד יומו האחרון – ריכז את המסגרייה ומפעלי המתכת.
כתב עליו זיסיקינד כרמל: "הייתה לו לפוטי גישה מיוחדת לאבן – לא לזו המסותתת, החלקה, אלא דווקא לאבני השדה הנוקשות, הפראיות והבלתי סימטריות. בעיני אחרים היו אבנים אלו למשא וטורח ואילו בידיו הפכו אבני פינה.
ידיו הגדולות והחזקות כאילו לשו אותן כאשר ילוש האופה בבצק. זאת כבר לא הייתה עבודה, זו הייתה אמנות. הערמות העצומות של אבנים בצידי הדרכים כאילו חיכו לתורן שישים עליהן את עיניו השקטות והבודקות. אולם פוטי כבר נקרא לעבודה אחרת, לחומר אחר – לברזל ולפלדה. מעולם לא שאלתי אותו, אולם בטוחני שנפשו נשארה בעבודתו הקודמת..."
פוטי הקים משפחה עם דבורקה ונולדו להם שלוש בנות – מרים (1941), רחל (1948), שנפטרה בהיותה בת 41/2 חודשים
ובלהה (1951).
הוא היה איש חברה, עניו, מצניע לכת וידע לסייע ולעזור לכל דורש.
דפי נזכור
פוטי נפטר ב – 1962 והוא בן 51 שנים. השאיר במותו את דבורקה אשתו, שתי בנותיו – מרים ובלהה, שני אחיו – הרשל ומרדכי ואחותו – חנה.
|
