|
בת אדולפו וברטה וואלך
עלתה לארץ ב-1970
נשואה לפיליפ
אמא לדוד [1958], רבקה [1959] נעמי [1969]
שרה נולדה בסאו פאולו – ברזיל ב-1931. הוריה – אדולפו [אברהם] וברטה [בלומה] ווֹאלָךְ היו ילידי איזור בסרביה, שהייתה שייכת לרומניה בתחילת המאה ה-20. למשפחה היו שלושה ילדים – פאולינה [פסיה], גֵ'יימִי [ישעיה] ושרה, הצעירה במשפחה. האב היגר לברזיל, שם הייתה כבר חלק ממשפחתו. כעבור שנתיים באו בעקבותיו האם והבת הבכורה – פאולינה. גֵ'יימִי ושרה נולדו כבר בברזיל.
בסאו פאולו הייתה קהילה יהודית גדולה ופעילה. המשפחה גרה בשכונת מהגרים וקיימה אורח חיים יהודי מסורתי - חגגה את החגים היהודיים, דיברו בבית יידיש והיו חלק מהקהילה היהודית. שרה ואחיה למדו בבית הספר היהודי "תקווה", שרוב שעות הלימוד שלו היו כמו בבתי הספר הברזילאים.
...
|
|
בת אדולפו וברטה וואלך
עלתה לארץ ב-1970
נשואה לפיליפ
אמא לדוד [1958], רבקה [1959] נעמי [1969]
שרה נולדה בסאו פאולו – ברזיל ב-1931. הוריה – אדולפו [אברהם] וברטה [בלומה] ווֹאלָךְ היו ילידי איזור בסרביה, שהייתה שייכת לרומניה בתחילת המאה ה-20. למשפחה היו שלושה ילדים – פאולינה [פסיה], גֵ'יימִי [ישעיה] ושרה, הצעירה במשפחה. האב היגר לברזיל, שם הייתה כבר חלק ממשפחתו. כעבור שנתיים באו בעקבותיו האם והבת הבכורה – פאולינה. גֵ'יימִי ושרה נולדו כבר בברזיל.
בסאו פאולו הייתה קהילה יהודית גדולה ופעילה. המשפחה גרה בשכונת מהגרים וקיימה אורח חיים יהודי מסורתי - חגגה את החגים היהודיים, דיברו בבית יידיש והיו חלק מהקהילה היהודית. שרה ואחיה למדו בבית הספר היהודי "תקווה", שרוב שעות הלימוד שלו היו כמו בבתי הספר הברזילאים.
אביה היה בעל חנות מכולת בתחילת דרכו בברזיל. מאוחר יותר היה בעל מפעל למטריות ומעילים. אימה הייתה עקרת בית. בסיום התיכון [1949] היא למדה לימודי מזכירות, נישאה לג'רלדו קומוטי ונולדו ילדיה – דוד [1958] ושילה [1959], שלימים שינתה את שמה לרבקה. ג'רלדו נפטר ב-1960 ממחלת לב ושרה נשארה עם שני ילדיה הקטנים, נעזרת בהוריה בגידולם.
על הארץ והקיבוץ היא שמעה מבני משפחתה הקרובה. באפריל 1967 היא מחליטה לבוא לארץ בגפה ולהשאיר את הילדים אצל הוריה. היא מגיעה לאולפן בעין השופט בזכות קשר משפחתי עם אהרון אפרת.
באולפן היא פוגשת את פיליפ כץ, שהגיע לארץ מאוסטרליה. הם נישאים בדצמבר 1967 והילדים מצטרפים אליה בעין השופט. לאחר תקופת מה המשפחה חוזרת לברזיל, שם נולדת נעמי [1969]. לאחר לידתה הם חוזרים לעין השופט [1970] ומקימים בו את ביתם הקבוע.
ההתאקלמות בקיבוץ זימנה קשיים, שעל כולם היא התגברה בזכות ראיית החיים החיובית שלה והכרת תודה על התמיכה שהיא קיבלה מהקיבוץ בנסיבות חייה. היא מתחילה את חייה בקיבוץ בעבודה בחדרי החולים, במטבח, בחינוך וכאם-בית באולפן בשנים 1981-1976. בשנים 1986-1982 היא מרכזת את מחסן הבגדים [הקומונה] עם יהודית טייכנר. בסיום התקופה היא מתחילה לעבוד כמזכירה במברג, עד פרישתה לגימלאות ב-2005.
שרה חייתה את חייה בקיבוץ בעשייה חברתית שקטה. היא הייתה חברה בוועדת חברים, חברה בוועדת בריאות, תמיד תוך חיוך וברצון כנה לעזור.
האהבה הגדולה לפיליפ וטיפוח המשפחה היו מרכז חייה. היא הייתה אדם נעים ומאיר פנים, שהשתדלה לתרום לחברה ולראות את הטוב תמיד. הנכדים שנולדו – ילדיה של נעמי ובתה של רבקה היוו בשבילה ובשביל פיליפ מקור אושר גדול.
לאורך כל השנים בקיבוץ היא שמרה על קשר עם משפחתה בברזיל והייתה נוסעת לבקרם. אביה נפטר ב-1985, אימה נפטרה ב-1993. ב-2016 נפטרה אחותה. ב- 2018 נהרג נכדה נתנאל, בנה של נעמי, בעת שירותו הצבאי. כאב נפילתו ליווה אותה בערוב ימיה.
שרה נפטרה בפברואר 2023 והיא בת 92. השאירה אחריה את פיליפ - בעלה, את דוד - בנה, את רבקה - בתה ושמחה - נכדתה, את נעמי ומשפחתה עם דני והילדים – יונתן, דוד, אבישי ונוגה, את משפחתה בברזיל - אחיה ומשפחתו ומשפחת אחותה.
|
