שלמה רובין

שלמה רובין
בן שמואל ושרה
נשוי לאורנה
אב לזיו [1987], תום [1990], שחם [1992]

שלמה נולד בגבעתיים, בדצמבר 1954, להוריו – שמואל ושרה. אימו, ילידת העיר קישנייב, שהייתה שייכת באותם זמנים לרומניה, הייתה אחות במקצועה. אביו היה יליד רומניה ופועל יצור בבית החרושת לצבעים - ארגמן. שלמה היה הבן הצעיר במשפחה לשני אחיו הבוגרים – צבי [השי] ואילן.

ההורים היו חניכי "השומר הצעיר" במולדתם. אביו עלה לארץ ב-1933 והיה תקופה קצרה חבר בקבוץ "אמריקה-בניר" בחדרה. אימו עלתה לארץ ב-1934 והצטרפה לקיבוץ דליה, כשהיה במושבה מגדיאל. לאחר שהם עזבו את הקיבוצים הם בנו את ביתם בגבעתיים.
...

שלמה רובין
בן שמואל ושרה
נשוי לאורנה
אב לזיו [1987], תום [1990], שחם [1992]

שלמה נולד בגבעתיים, בדצמבר 1954, להוריו – שמואל ושרה. אימו, ילידת העיר קישנייב, שהייתה שייכת באותם זמנים לרומניה, הייתה אחות במקצועה. אביו היה יליד רומניה ופועל יצור בבית החרושת לצבעים - ארגמן. שלמה היה הבן הצעיר במשפחה לשני אחיו הבוגרים – צבי [השי] ואילן.

ההורים היו חניכי "השומר הצעיר" במולדתם. אביו עלה לארץ ב-1933 והיה תקופה קצרה חבר בקבוץ "אמריקה-בניר" בחדרה. אימו עלתה לארץ ב-1934 והצטרפה לקיבוץ דליה, כשהיה במושבה מגדיאל. לאחר שהם עזבו את הקיבוצים הם בנו את ביתם בגבעתיים.
ההורים היו קומוניסטים. ב-1961 נסעה האם עם אילן ושלמה לקישנייב, שם שלמה למד בכיתה א'. האב הצטרף זמן קצר אחריהם ולאחר שנה [1962] הם חזרו לארץ והתיישבו בכפר קיש, שם שימשה האם כאחות. שנות לימודיו בבית הספר היסודי היו בבית ספר "כדורי" המפורסם. בהיותו בן 12 נפטר אביו ממחלה. מכפר קיש עברה המשפחה לטבעון, שם למד בתיכון אורט גרינברג. בתקופת התיכון הוא החל לעסוק באתלטיקה והיה אלוף הארץ לנוער בריצות למרחקים בינוניים.

ב-1973 הוא התגייס לצה"ל, לחטיבת גולני, כלוחם קרבי, עד שנפצע באימונים. בעקבות הפציעה הוא הפך למש"ק מודיעין בחטיבה. ב-1976 הוא השתחרר ונסע לטיול גדול בארצות הברית. עם שובו הוא למד בווינגיט חינוך גופני. לאחר שנה עזב את הלימודים והיה לאיש בטחון בצי הסוחר.
כאיש מילואים הוא שירת בחטיבת אלכסנדרוני ומאוד אהב את התקופות בהם היה יוצא למילואים.

שלמה ואורנה הכירו דרך חברים ב-1980. ב-1981 הוא הגיע לעין השופט. הם נישאו ב-1985, בנו את ביתם בקיבוץ ונולדו ילדיהם: זיו [1987], תום [1990] ושחם [1992].
עם בואו לקיבוץ נכנס לעבוד בשלחין [גידולי השדה]. הוא התקבל לחברות ב-1985, שנה שבה היה מרכז גידולי השדה ואחר-כך חבר צוות.
ב-1994 עבר לעבוד במכירות של מברג. בשנים הראשונות במברג הוא היה חוזר לעבודת החקלאות בתקופות החריש והתחמיץ, לארגן את המבצעים הללו. במברג הוא עבר מהמכירות למחלקת היצוא, עשה קורס בשיווק והיה אחראי הלוגיסטיקה של היצוא.

שלמה היה איש רב גוני באישיותו - מוקף חברים, שעימם קשר קשרי ידידות אמיצה וקרובה,  בעל הומור ציני, אוהב לקרוא ספרים, ידען בתחומים רבים, רץ מרתון, אוהב טיולים, איש עבודה אחראי וחרוץ, אוהב ומסור למשפחתו וגאה בה.

בשנתיים האחרונות אובחן כחולה COPD בריאות [נפחת], כתוצאה מהעישון הכבד שעישן שנים רבות. בריאותו ירדה והוא נאלץ לצמצם את פעילותו לאט לאט.
בספטמבר 2017 הוא זכה להשיא את זיו בנו ולשמוח עם הצטרפות יעל ומשפחתה.
מותו היה פתאומי והיכה בהלם את משפחתו וחבריו הרבים.

שלמה נפטר בנובמבר 2018, זמן קצר לפני יום הולדתו ה-64. הניח אחריו את אורנה, אשתו, ילדיו – זיו, תום ושחם, ואחיו – השי ואילן ומשפחותיהם.