יצחק ליפשיץ בן בלה ומשה עלה ארצה-1932 נשוי לאסתר אב לניצן-1951, דרור-1956, אורן-1957, כרמל-1962 והדר-1965
יצחק המכונה בפי כל "איסקה" נולד בביאליסטוק , פולין, ב- 1913 להוריו משה ובלה ליפשיץ. כבן למשפחה אמידה ומכובדת של אנשי תורה, השכלה ומעשה בביאליסטוק, ספג איסקה משחר ילדותו ערכי תרבות יהודית וכללית. בנעוריו היה קן "השומר הצעיר" בית גידולו והתפתחותו וכבר בגיל צעיר התגלה בתכונותיו היפות של אהבת חברה, טוב-לב ורגישות ליופי ולאמנות. אלו התכונות בגללן התחבב על חבריו בגדוד השומרי ובבית-הספר. בגיל צעיר החליט לעזוב את לימודי הגימנסיה ולעבור לבית-ספר מקצועי, עוד לפני צאתו להכשרה בצ'נסטחובה בשנת 1931. ב- 1933 עלה ארצה והצטרף לחבריו בגרעין "בניר" בחדרה.
אהבתו למרחבים וצימאונו לנופי טבע ואדם הניעו אותו בקיבוץ, בארץ ובשנים הראשונות להתיישבות בג'וערה ובעין-השופט לעיסוקים שונים: שמירה, טיפול בכלבי שמירה וסוסי רכיבה, וכן לפלחה, נהגות, מכונאות ותפקידים שונים הדורשים תבונת כפיים. ...
|
יצחק ליפשיץ בן בלה ומשה עלה ארצה-1932 נשוי לאסתר אב לניצן-1951, דרור-1956, אורן-1957, כרמל-1962 והדר-1965
יצחק המכונה בפי כל "איסקה" נולד בביאליסטוק , פולין, ב- 1913 להוריו משה ובלה ליפשיץ. כבן למשפחה אמידה ומכובדת של אנשי תורה, השכלה ומעשה בביאליסטוק, ספג איסקה משחר ילדותו ערכי תרבות יהודית וכללית. בנעוריו היה קן "השומר הצעיר" בית גידולו והתפתחותו וכבר בגיל צעיר התגלה בתכונותיו היפות של אהבת חברה, טוב-לב ורגישות ליופי ולאמנות. אלו התכונות בגללן התחבב על חבריו בגדוד השומרי ובבית-הספר. בגיל צעיר החליט לעזוב את לימודי הגימנסיה ולעבור לבית-ספר מקצועי, עוד לפני צאתו להכשרה בצ'נסטחובה בשנת 1931. ב- 1933 עלה ארצה והצטרף לחבריו בגרעין "בניר" בחדרה.
אהבתו למרחבים וצימאונו לנופי טבע ואדם הניעו אותו בקיבוץ, בארץ ובשנים הראשונות להתיישבות בג'וערה ובעין-השופט לעיסוקים שונים: שמירה, טיפול בכלבי שמירה וסוסי רכיבה, וכן לפלחה, נהגות, מכונאות ותפקידים שונים הדורשים תבונת כפיים. פעמים מספר עמד מול המוות ונחלץ ממנו. פעמיים בתאונות דרכים, בהיותו נהג, ופעם במלחמת השחרור כשהיה בשיירת פורצי הדרך לירושלים. איסקה נפצע קשה ליד שער הגיא ונשאר תקוע בירושלים הנצורה ימים רבים. אך מכל אלה יצא מחוסן יותר ואף חזר ביתר מרץ לעבודה ולחיים של פעילות, יצירה ומעש.
בחייו נדד וסבל רבות עד שזכה להקים, יחד עם אסתר, את ביתו-משפחתו ולהוליד את ילדיו: דרור (1956), אורן (1957), כרמל (1962) והדר (1965). הוא השקיע בהם את מלוא אהבתו והיה אב למופת, אח ורע לחברי ילדיו הצעירים. גם כאשר נאלץ בשל מחלתו להאט מהלך וקצב, הפתיע רבים במרצו וכוונתו לעשות ולעזור ככל שיידרש. סיפוק ופורקן לכישרונותיו הרדומים מצא לו בשנות חייו האחרונות בבית היוצר לאמנות הקרמיקה והיה גאה על פרי עמלו, עד שגברו תחלואיו והכריעוהו.
נפטר לאחר סבל רב אשר החליש את גופו והעכיר את רוחו והוא טרם מיצה את כל אשר גלום בנפשו וטרם שבע נחת מחיי משפחה אוהבת ומסורה.
יוסף וילפנד
יצחק נפטר ב- 1971 בגיל 58. השאיר אחריו את אשתו אסתר, ילדיו - ניצן בנה של אסתר, וילדיהם המשותפים - דרור, אורן, כרמל והדר.
|