יונה ינאי

נולד: סובוטניקה, פולין
24.07.1910
י"ז תמוז התר"ע

נפטר: עין-השופט
01.10.1998
י"א תשרי התשנ"ט

יונה ינאי (ינובסקי)
בן רבקה-לאה וזיסקינד
עלה ארצה-1932
נשוי לחנה
אב לגיורא-1938 ואורנה-1944

דברים בהלוויה:
יונה נולד ב- 1910 בעיירה סובוטניקה בפולין, להוריו – רבקה-לאה וזיסקינד ינובסקי. ההורים התפרנסו מטחנת קמח שקיבלו בירושה. אביו לא שבע נחת מעיסוק זה והיגר לאמריקה ב-1914, ללא המשפחה, כאשר מלאו ליונה ארבע שנים. האם ושלושת ילדיה עברו לגרודנה, שם הוא למד בגימנסיה "תרבות" והצטרף ל"שומר הצעיר".
ב-1927, כאשר מלאו ליונה 17 שנים, הצטרפה האם עם ילדיה לאב בניו-יורק. חברי הקן בגרודנה כינוהו בוגד, כי הוא נסע לארצות-הברית ולא לארץ הקודש.

יונה מספר: "הגענו לברוקלין. הייתי מדוכא, עצוב ובודד. החלה שנת הלימודים ונרשמתי לבית-הספר. שיניתי את גילי כדי לזכות בלימוד חובה חינם. הייתי מהגר שקרחת מבצבצת מראשי. לא ידעתי לשחק כדורסל כשאר הנערים, וגם לא ידעתי אנגלית. פניתי לקבל אישור ללימוד אנגלית אצל מורה פרטי ובקשתי התקבלה.
טיילתי בודד ברחובות כאשר באחד הערבים שמעתי שירה עברית בוקעת מאחד המרתפים. היה זה קן מנהטן של "השומר הצעיר". הצטרפתי אליו וחיי השתנו.
בשלהי 1929 יצאתי לאוניברסיטת קורנל, ללמוד בפקולטה לחקלאות, לימודים שניתנו בחינם.
פעם שאל אותי הפרופסור: "למה בחור משכיל יהודי כמוך לומד חקלאות?" לא רציתי לגלות לו שבכוונתי לעלות ארצה וסיפרתי לו על הפירמידה של בורוכוב והפיכת היהודים לעם יצרני. הפרופסור שאל: "איפה תמצא בחורה יהודייה שתסכים לגור בחווה כפרית?"
תשובתו של יונה אינה ידועה אך היא מקופלת בסיפור חייו.
ב- 1928 הוא כבר משתלב היטב בחיי התנועה בניו יורק והופך לאחד המנהיגים שלה.
יונה עלה לארץ ב-1932, לאחר שהות של חמש שנים בארצות-הברית.

הוא הכיר את חנה בחדרה. השניים נישאו ב-1935, שנה בה הם יצאו לשליחות בארה"ב, אחת מכמה שליחויות שיונה מילא בחייו.
בג'וערה, ובשנים הראשונות של עין השופט, יונה היה בא כוח הקיבוץ כלפי המוסדות החיצוניים של המנדט והתנועה הציונית.
בארכיון נמצא מכתב מקצין המחוז של המנדט אל הקיבוץ המאשר את מינויו של ד"ר יונה ינובסקי למוכתר עין-השופט.
בתיקו האישי מופיעה רשימה ארוכה של ועדות שאותן ריכז יונה ותפקידים בהם כיהן- מורה במוסד, מורה באולפן, מדריך ב"דנגור" היא ניר יצחק , עורך עיתון הקיבוץ, אחראי למועדון 5, גזבר, מזכיר ואף ריכוז גן הירק.
יונה השתתף בכל שיחות הקיבוץ והמועצות והביע את דעותיו, גם כאשר לא היו פופולאריות.
הוא היה פעיל שאיכפת לו, והאמין שטובת הכלל עדיפה על טובת הפרט.
יונה וחנה הולידו את ילדיהם – גיורא (1938) ואורנה (1944).
ב-1993 נפטרה חנה, רעיתו הנאמנה והאהובה.

מקובל לומר שאנשים מגיעים ללוויות כדי לתת כבוד למת. היום הגיעו לכאן המונים מתוך הערכה ואהבה – בנוסף לכבוד.
ראו מי הגיע - בנים, נכדים, קרובי משפחה, חניכים מהמוסד, חניכים מהתנועה באמריקה, חברים מקיבוצים שכנים, חברים מקיבוצים רחוקים וחברי קיבוצנו מכל הגילים.

אנו מביאים לקבורה היום את יונה, שנקשר בלב ובנפש לתנועת "השומר הצעיר" ולקיבוץ בכל 88 שנות חייו.
יונה ידע להתגבר על מחלות קשות מהן סבל. כבר שנים רבות לבו לא פעל כשורה וחלה התדרדרות מתמדת בכושר שמיעתו ובכושר ראייתו.
בשנים האחרונות סבל במיוחד מכך שלא הצליח לקרוא, ולוּ גם עיתון. אף על פי כן, המשיך להשתתף באירועים השונים, לנסוע למרחקים כאשר הזדקק לטיפול, ללכת לקונצרטים והצגות באולם.
פעם אמר לי בהפסקה: "אינני יודע לשם מה אני בא, כי אינני רואה ושומע".
הוא המשיך לעבוד גם בימים שחש ברע ונאלץ לחזור הביתה כעבור שעתיים.
בכל יום שישי לפנות ערב אירח יונה את משפחתו. אני יודע עד כמה עצוב לכם שמסורת זו נגדעה ושוב לא יוכל לארח אתכם בביתו.
במה ננחם אתכם בני המשפחה? אביכם וסבכם חי חיים ארוכים, מלאים ומאושרים. הוא היה מאד גאה בכם – גיורא, אירית, אורנה ורן על תרומתכם הרבה לקיבוצכם וגאה בנכדים על הישגיהם בלימודים ובספורט.
איש יקר הלך לעולמו.

משה ברזילי

יונה נפטר בשיבה טובה ב- 1998 והוא בן 88. השאיר אחריו את ילדיו - גיורא ואורנה ומשפחותיהם.

ינאי חנה