צבי (השק) זכאי

צבי זכאי 
בן רחל ודוד אולטז'
עלה ארצה- 1933
נשוי לריבה
אב ליגאל- 1939, נעמה- 1943 ודודו- 1949

צבי זכאי, המכונה ע"י כולם, השק, נולד ב- 1913 להוריו רחל ודוד אולטז' בלומז'ה בפולין. ימי ילדותו המוקדמת מתרחשים בצל מלה"ע הראשונה בכור מחצבתו – לומז'ה שהייתה עיר רבת גוונים וניגודים. לומז'ה האנטישמית, המאיימת, ומאידך  לומז'ה עם תרבות יהודית עשירה ותנועות נוער שבהן חיים תוססים.
השק, בן למשפחה מתבוללת למחצה ושפת אימו פולנית.
על אף כל זאת מצא השק את דרכו לקן "השומר הצעיר" בגיל צעיר והיה אחד מפעיליו. בגיל 17 נסע להכשרה בצ'נסטוחובה. הוא נזקק לכוחות נפש רבים כדי לנטוש בית חם, אבא חולה ולקטוע לימודים בגיל צעיר. הודות לכישרונותיו הרוחניים הטבעיים, המשיך בהשכלתו גם לאחר יום עבודה מפרך. בהכשרה שקע בקריאת ספרים רציניים בשטח הספרותי ובשטח הפוליטי.
...

צבי זכאי 
בן רחל ודוד אולטז'
עלה ארצה- 1933
נשוי לריבה
אב ליגאל- 1939, נעמה- 1943 ודודו- 1949

צבי זכאי, המכונה ע"י כולם, השק, נולד ב- 1913 להוריו רחל ודוד אולטז' בלומז'ה בפולין. ימי ילדותו המוקדמת מתרחשים בצל מלה"ע הראשונה בכור מחצבתו – לומז'ה שהייתה עיר רבת גוונים וניגודים. לומז'ה האנטישמית, המאיימת, ומאידך  לומז'ה עם תרבות יהודית עשירה ותנועות נוער שבהן חיים תוססים.
השק, בן למשפחה מתבוללת למחצה ושפת אימו פולנית.
על אף כל זאת מצא השק את דרכו לקן "השומר הצעיר" בגיל צעיר והיה אחד מפעיליו. בגיל 17 נסע להכשרה בצ'נסטוחובה. הוא נזקק לכוחות נפש רבים כדי לנטוש בית חם, אבא חולה ולקטוע לימודים בגיל צעיר. הודות לכישרונותיו הרוחניים הטבעיים, המשיך בהשכלתו גם לאחר יום עבודה מפרך. בהכשרה שקע בקריאת ספרים רציניים בשטח הספרותי ובשטח הפוליטי.
לאחר תקופה ארוכה בהכשרה עלה ארצה בשנת 1933 עם ראשוני קיבוץ "בניר". בחדרה עבד בכמה מקומות חלוציים וקשים - כריתת עצים ביער, קטיף בפרדס, בבניין וכו'.  השק נשא גם בעול תפקידים מרכזיים של מרכז ועדת חברים ומזכיר הקיבוץ – בתקופה הקשה והמכרעת, תקופת ההתיישבות.

לאחר תקופת ההתיישבות עבד השק בסיקול ובענף הפלחה וגם המשיך למלא תפקידים מרכזיים רבים. בצלילות דעת ותושייה רבה נשא באחריות ניווט חיי הקיבוץ, הן בתקופות גאות והן בתקופות משבר.
השק היה גם מדריך בקיבוץ סאסא בצעדיו הראשונים בהתיישבות בשנת 1949.  הוא פעל במפלגת מפ"ם והיה רכז מחלקת הארגון. השתתף בוועידות ובמועצות רבות בתנועה ובמפלגה. דבריו היו ספוגי היגיון וחוכמה, כי היה מחונן בשיקול דעת ומחשבה אנליטית.

כולנו, כולל הדור הצעיר, מצאנו בו במשך עשרות השנים של פעילותו, אדם המצויד במיטב הידע לחיות חיים פוליטיים, חיים חברתיים וחיי קיבוץ מלאים ומעניינים.
הקריאה המרובה והקפדנית עד סוף ימיו הקיפה נושאים רבים. לימוד זה הקנה לו מימד עצמאי בעבודתו, אם במוסדות הקבוץ ואם במפלגה. הייתה בו סקרנות אינטלקטואלית שהוא השכיל לספק אותה לפי דרכו ולתת לה נתיב ומוצא לפי אורח חייו ולפי התמורות שחלו בחיי הקיבוץ עם חילוף המשמרות. כאן נתגלה אצלו השימוש בחכמה הנזהרת מול החכמה הנמהרת הצפויה כל-כך בחיי חברתנו. אני מנסה למצוא תמונה של ממדים בעומק רטרוספקטיבי על דבר האחריות המשותפת לחברה הזו שבה אנו נושאים ושאין לה אח ודוגמה בעולם כולו. והנה ניצב השק על ידינו, השותף האמיץ, מטה כתף, נושא באחריות הדדית, בעל מבט חודר לנבכי החיים שנותק מהם, והוא במלוא כוחו הרוחני.

לאחרונה, כשבריאותו התרופפה, השתלב בעבודה ב"משנקים" וארגן את העבודה בקופת בית.
השק תרם רבות לפעילות החברתית בקיבוץ בוועדת חברה ובמזכירות המורחבת. הוא היה פעיל ומילא תפקידים עד תום, פשוטו כמשמעו, עד אותה שיחה גורלית, עת כרע ונפל לנגד עינינו. שירת חייו ויצירת חייו באמצע נפסקו.    

                                                                                                                                                 אהרון אפרת

נפטר באופן פתאומי ב-1980 והוא בן 67. הניח במותו את אשתו ריבה, בתו נעמה, בניו יגאל ודודו ומשפחותיהם.