אלתר יבלונקה
בן גיטל וחנניה
עלה ארצה-1924
נשוי לגלילה
אב לאלישבע-1941 ודורית-1951

יבלונקה נולד להוריו - גיטל וחנניה - בפלדיק, עיירה ליד ורשה בפולין, ב-7 בנובמבר 1905. אביו נפטר זמן קצר בטרם לידתו. לימים שייך יבלונקה את תאריך הולדתו ליום מהפכת אוקטובר, שהתרחשה 12 שנה לאחר מכן והשפיעה על כל חייו.
יבלונקה התחנך לאור דמותו של אביו החורג שנישא לאמו וכן בבית סבו.
ב-1914 עברה המשפחה לוורשה, יבלונקה החל ללמוד בבית-הספר המרכזי של הציונות הפרולטרית ודרכו הצטרף לתנועת "פועלי ציון שמאל."
ב-1924 עלה לארץ בדרך מפותלת ובחוסר כל.
בשנים...

אלתר יבלונקה
בן גיטל וחנניה
עלה ארצה-1924
נשוי לגלילה
אב לאלישבע-1941 ודורית-1951

יבלונקה נולד להוריו - גיטל וחנניה - בפלדיק, עיירה ליד ורשה בפולין, ב-7 בנובמבר 1905. אביו נפטר זמן קצר בטרם לידתו. לימים שייך יבלונקה את תאריך הולדתו ליום מהפכת אוקטובר, שהתרחשה 12 שנה לאחר מכן והשפיעה על כל חייו.
יבלונקה התחנך לאור דמותו של אביו החורג שנישא לאמו וכן בבית סבו.
ב-1914 עברה המשפחה לוורשה, יבלונקה החל ללמוד בבית-הספר המרכזי של הציונות הפרולטרית ודרכו הצטרף לתנועת "פועלי ציון שמאל."
ב-1924 עלה לארץ בדרך מפותלת ובחוסר כל.
בשנים 1925-1928 השתייך לגדוד העבודה עד שהתפרק, נדד בדרכי הארץ והעבודה – בכפר-גלעדי, תל-חי, בית-אלפא, חיפה ועוד. לאחר מכן השתקע בחדרה כמה שנים ועבד בבניין ובצבעות.
ב-1936 הצטרף לחברי הקיבוץ בחדרה ומאז הוא חבר עין-השופט.
אלתר, שכולנו קראנו לו יבלונקה, נקשר לגלילה כבר ב-1940, ומאז היו יחדיו, זוג אוהבים, אהבה שאין כמותה עד שגלילה נפטרה ב-1986. נולדו הבנות - אלישבע (1941) ודורית (1951), משפחה חמה ומלוכדת.
כל שנותיו בקיבוץ היה יבלונקה פעיל וערני בתחומי הרוח, הספרות והפוליטיקה. הוציא ארבעה קבצי רשימות, בהן נגע בעט אוהבת ובעין מבינה בזיכרונות, פכים קטנים, אנשים.

לפני שלושה חודשים טילפן אליי יבלונקה וביקש שאבוא אליו בדחיפות. כשהגעתי אל חדרו בבית הסיעודי, קיבל אותי במאור פנים ואמר: "תראה איזה יופי של מקום סידרו לי". אחר-כך המשיך: "אני מבקש ממך עזרה אחרונה, לא ראשונה, בוא איתי לבית שלי ואראה לך משהו". הלכנו יחד בצעד מהוסס מן החדרים הסיעודיים לעבר ביתו הישן, מקום שבו חי שנים עם גלילה שלו. הוא הביט מסביב, שלף שתי מחברות ואמר: "כאן כתובים דברים חשובים, אנא טפלו בהם".
בפגישה לקראת ועידת הקיבוץ הארצי, אמר: "אם עשיתי משהו נבון וצודק, תואם את השקפתי ואת המנטליות שלי, הרי זה שאני חי בקיבוץ".
ביום הולדתו השמונים כתבתי ליבלונקה: "מה אתה מבקש איש-ילד / שמלאו לו שמונים / תנו לי להיות עם גלילה שלי / עם הבנות, עם הנכדים / עם השבילים, עם העצים, עם רינת ציפורים לעת בוקר / בוקר חדש...
מה אתה מבקש וניתן / איש-ילד בן שמונים / אתה עוד מחפש ויודע שיש / הנה כאן חבריך כולם / אישה, בנות וילדים / ואיזו אמונה תמימה / בלתי מנוצחת / שאפשר ביחד, שאפשר אחרת, שאפשר כמו אז / בלילות זרועי כוכבים / של כפר-גלעדי / בית-אלפא / חפציבה / גדוד העבודה / ג'וערה / לא להתבייש / לא לכפוף ראש / להאמין / אך במיוחד לעשות / חוכמת הלב / וטוב הלב / ועין אוהבת ומביטה / מה אתה מבקש / איש ילד בן שמונים / יודע כמו מייקובסקי / שאם נדלקים הכוכבים..."

מאז חלפו כמעט עשר שנים. כשנדם לבה של גלילה נדם גם חלק גדול מלבך והרבה מטעם החיים, אך ניסית עוד ועוד... לפני זמן מה אמרת לי: "אינני רוצה לגמור ככה, רוצה ללכת עם טעם טוב, לא ממורמר".
וכך היית, איש-ילד תמיד מקווה, תמיד מאמין. קיבוץ עין-השופט נפרד מוותיק חבריו. עצוב עם הבנות דורית, אלישבע ומשפחותיהן, עם הנכדים והנינים.
קרוב לתשעים שנה חי כאן בעולמנו, כאן על פני האדמה, יבלונקה – איש לוחם וחולם, אוהב עד כלות ומאמין.
היה שלום יבלונקה.
                                                                                                                                              יגאל וילפנד

יבלונקה נפטר בשנת 1995 והוא בן 89 שנים. השאיר אחריו את בנותיו-אלישבע, דורית ומשפחותיהן.