אהוד רייטר

נולד: וינה, אוסטריה
31.05.1913
כ"ד אייר התרע"ג

נפטר: עין-השופט
20.06.1980
ו' תמוז התש"מ

אהוד ריטר
בן חיה ויהודה
עלה ארצה-1933
נשואים ראשונים - אלקה
בת זוג שניה - אסתר ליפשיץ
אב לאמנון-1938 תמר-1943 יהודה-1949

אהוד נולד בשנת 1913 בווינה- אוסטריה, להוריו חיה ויהודה רייטר שעסקו בפרוונות ובמסחר.
ב - 1924 הצטרף לתנועת "השומר-הצעיר" בוינה. ב - 1933 עלה לארץ והצטרף לקיבוץ בחדרה. היה חבר עין-השופט מיום הקמתו ובו הקים את משפחתו וגידל את ילדיו - אמנון (1938), תמר (1943) ויהודה (1949).
משה שוק ספד לו בהלוויתו:
אהוד, מלווים אנו אותך היום בדרכך האחרונה. כמה קשה להאמין שאכן הלכת מאיתנו ואתה עדיין במלוא אונך ויכולתך לתרום לחברה ולבית.
כמה לא נתפסות המילים "אהוד איננו", כשכל שיח, עץ ודשא באים להזכיר את חלקך בכל היפה שנוצר בביתנו.
ניצבים אנו לפני ארונך – בני משפחתך, אוהביך ומוקיריך, מאלה שעשו איתך את צעדיך הראשונים בקן "השומר הצעיר" בווינה. אלה שעשו איתך כברת דרך ארוכה מאז ימי העלייה לג'וערה. חברים שהיו שותפיך לעבודה ולפעילות ענפה בכל תחומי חיינו. כולנו כואבים את הסתלקותך הפתאומית שמשמעותה המלאה טרם חדרה לתודעתנו.
אהוד, אתה סימלת לרובנו את האיש הבלתי מתפשר, שאין אצלו דברים קטנים או גדולים. כל שצריך להיעשות הוא בעבורך בדרגת חשיבות שווה. אתה איש המעש והתכנון המדוקדק, ומעל לכל – איש הביצוע המושלם.

זוכרים אנו אותך מתקופת היותך אחראי לביטחון בקיבוצנו. באיזו מסירות ניהלת את ענייני הביטחון. השקעת בהם את רוב זמנך הפנוי, כשאינך חס על זמן ומאמץ בארגון כל מערכות הנשק והגנת היישוב בעת הצורך. המשכת בתפקיד במשך שנים ושילבת זאת בעבודתך היום-יומית בנוי ובעיסוקים אחרים.
אנו זוכרים אותך כרכז הקניות של הקיבוץ, כשלמעשה היית הראשון לארגן דפוסי עבודה ולהכניס נוהלים לארגון הקניות. יצא לך שם של לקוח שאי אפשר לסדר אותו. היית מקפיד שההזמנות שקיבלת ממוסדות ובודדים יכוסו תמיד על ידי אישור פורמלי של האחראי על התקציבים. היית יעיל מאוד ומצאת דרך להמשיך לעבוד בנוי במקביל לריכוז הקניות, כששום שטח אינך מזניח.

קפדנותך ויחסיך הקורקטיים עם רוב הציבור הקנו לך תדמית של אדם נוקשה וקשוח שלא קל להסתדר איתו. אך כל מי שהבין את מניעיך הכנים לשלמות הביצוע וטוהר המידות שנדרשת לו במסגרת מילוי תפקידך, ידע שהצדק איתך והנוקשות אינה קפריזה, אלא חלק מאופן ביצוע התפקיד.
אהוד, אינך איש פשרות. העקרונות שמדריכים אותך הם קודם כל עקרונות של מוסר עבודה, של קיום איכות חיים התואמת חברה קיבוצית.
תבונת כפיך זכתה לשבחים בפי כל. הוכחת בקיאות וכישורים טכניים בכל תחום שעסקת בו.

זכור לי שחודש או חודשיים מיום שהתחלת לעבוד במשנקים, הצלחת להגיע להספקי ייצור מדהימים. לראשונה גילית לנו שסוד ההצלחה טמון בסדר הייקי שלך ובחריצות כפיך. תכונות אלה עשו אותך במרוצת הימים לאחד מעמודי התווך במפעל המשנקים, כשאתה מכהן כחבר הנהלה ומנהל ייצור של קו המוצרים החדש, בסדר מופתי ובכישרון רב.
אהוד, חיית את עבודתך במשך כל שעות היממה. יום מוצלח היה סימן ללילה שקט וחלום נעים, ואילו יום מפונצ'ר – סימן לליל נדודים. התרגשויות אלו לא הוסיפו חוסן ללבך הרגיש, אך אינך איש שמחשב כדאיות. אתה עובד ומשקיע למרות שאתה יודע שתתבקש לפרוע את השטר. אינך מוצא תוכן בחיים ללא עשייה וייצור. אינך מוכן להיות בחממה, אלא מחפש תוכן בחיים, והתוכן אצלך טמון בעשייה.
אנו, ידידיך, הערצנו אותך על יכולתך לעשות ולהתמיד. עשית הכול ברצינות ובמחשבה טהורה שאכן חייב כל אחד מאיתנו לקחת חלק פעיל במערכת חיינו.

שמעתי לא פעם את דעותיך וכאבתי את כאבך הַכֵּנֵה שאכן אלה פני הדברים. בצדק ציינת בדבריך שדרך הפשרה בכל מחיר עלולה להוביל את החברה שלנו להתדרדרות שסופה מי ישורנו.
השארת מאחוריך הרבה מעריצים ואוהבים. למעריציך אבדה דמות שעימה יכולנו להזדהות ואילו לאוהביך אדם שלב זהב לו, אך מוסתר במעטה של קשיחות מופגנת כלפי חוץ, ואילו בפנים קודח מחום.

אהוד, נפרדים אנו ממך כשכולנו מודעים לגודל האבידה. בלב כואב נאלצים אנו לקבל את גזר הדין האכזרי אשר מצווה עלינו לא לראותך יותר בינינו.
במה ננחם את בת זוגתך אסתר אשר ליוותה אותך במסירות במשך שנים ועד לרגעיך האחרונים? במה ננחם את אם בניך, אלקה , וילדיך- אמנון, יהודה ותמר, וכה גדול צערם? ואין נחמה בלבנו. תהא נשמתך צרורה בצרור החיים.

משה שוק

אהוד נפטר ב- 1980 בגיל 67. השאיר אחריו את ילדיו-אמנון ויהודה ומשפחותיהם ותמר בתו.

רייטר אלקה