יעקב (ג'ייק) קרייפין

נולד: בוסטון, ארה"ב
05.05.1912
י"ח אייר התרע"ב

נפטר: עין-השופט
21.09.1991
י"ג תשרי התשנ"ב

יעקב קרייפין
בן שרה ובן ציון
עלה ארצה - 1934
נשוי לנעימה
אב לרן - 1937 וכרמלה - 1943

יעקב (ג'ייק) נולד ב-1912 בבוסטון. אחיו איציק נולד ב-1918. הוריו של ג'ייק, בן ציון ושרה קרייפין, היגרו מאודיסה שברוסיה לאמריקה ב-1907 והתיישבו בבוסטון. במרוצת השנים הצליחו להביא גם את שאר בני המשפחה לאמריקה.
אבא של ג'ייק התחיל לעבוד בתור פועל בבית חרושת לנעלים ובערבים למד הנדסת חשמל. כדי להגדיל את הכנסות המשפחה אביו קנה חנות מכולת. עם המשבר הכלכלי בשנת 1929 ירדה המשפחה מנכסיה.
בראיון עימו סיפר ג'ייק: "אבא היה סוציאליסט. הורי לא שמרו על בית כשר אך סבי, שגר בקרבתנו, היה מקיים סדר פסח ואף עשה לי בר-מצווה. לאחר בר-המצווה הנחתי תפילין עד שאבא אמר 'די'. הורי למדו אנגלית היטב. לאימי היו נטיות אומנותיות והיא כתבה שירים ביידיש והיתה קוראת אותם בפני קהל נשים".

המשפחה גרה באזור הווסט-אנד היהודי בבוסטון וג'ייק הלך ללמוד בתלמוד-תורה בשם "עבריה". היה זה בית ספר מודרני ששם לימד המורה הצעיר יוסף וילפנד. יוסף שיכנע את ג'ייק וחבריו להתארגן בקבוצה שהחלה את פעילות "השומר הצעיר" בעיר בוסטון. הפעולות בתנועה עשו על הנער הצעיר, ג'ייק, רושם חזק. הקבוצה השומרית הייתה נפגשת לפעילות אצל ההורים של בלה פול (וילפנד), שהייתה להם דלת פתוחה לקבוצה, ובסוף כל פעולה דאגו להאכיל את החניכים הצעירים.
על הקשר עם יוסף וילפנד סיפר ג'ייק: "אני זוכר שכשהייתי בן 15-14 הייתי מיודד עם יוסף. ערכנו טיולי קיץ נהדרים לאורך הנהר צ'ארלז ששם ניגנה תזמורת הטיילת המפורסמת של בוסטון בניצוחו של ארתור פידלר. היינו מטיילים על גדות הנהר ומדברים על בעיות ברומו של עולם. יוסף שבאותם הימים היה נלהב מהסופר ז'ן כריסטוף שיתף אותנו בחוויותיו. בכלל הוא היה בשבילנו אח גדול ואהוב"..
על ימי התנועה המשותפים כותבת בלה וילפנד: "ב-1929 השתתפנו במושבה גורלית בניו-יורק. אנחנו בני 17-16 ישבנו סביב המדורה והחלטנו להקים את קיבוץ עליה א', לעזוב את הלימודים הרגילים ולרכוש מקצוע שיתאים לחיי הקיבוץ בעתיד. ג'ייק לקח את זה ברצינות ויצא ללמוד חקלאות... אחרי שלוש שנים הוא נקרא ע"י ההנהגה הראשית לנהל חוות הכשרה באיזור ניו-יורק. החברים סיפרו איך הוא הדריך את הבחורות לא לפחד מהפרות ואיך לימד אותן לעדור ולשתול. שם הוא פגש את נעימה, רומן חייו שנמשך 50 שנה".
לימים, הוא סיפר על שנותיו באמריקה: "בשבילי אמריקה זו הארץ בה נולדתי עם כל המשמעות של הדבר. יצאתי ממנה ללא טינה וזכרונות רעים... אני רואה את אמריקה על כל צדדיה. בין יהודי אמריקה מצאתי ממש אהבה לישראל. התרשמתי מהמאמצים הכספיים שהם עושים. כשהייתי בארה"ב היה לי מגע גם עם לא יהודים וגם ביניהם מצאתי חמימות רבה כלפי ישראל על אף שכלפי היהודים יש להם ביקורת..."

ב- 1934 עלה ג'ייק עם נעימה לארץ והגיע לחדרה. מיום העלייה להתיישבות בג'וערה (1937) ואחר-כך בעין השופט, ג'ייק היה שותף בבניית הקיבוץ החדש והקים את ענף המטע יחד עם עוד חברים.
החברים הצעירים, מחוסרי הידע, פנו לג'ייק לארגן חוג ללימוד יסודות הקרקע והעץ. ג'ייק בעל ההשכלה בחקלאות נרתם מיד למשימה ופעמים בשבוע לימד את יסודות החקלאות.
שנים רבות עבד ג'ייק במטע וכל הזמן חקר ויישם את תוצאות מחקריו בשטח. שמו כבעל מקצוע נודע ברבים. לא רק הנוטעים מעין- השופט זכו ללמוד ממנו, כל חקלאי הארץ למדו ממנו. הוא הוזמן לעבוד באירגון מגדלי הפירות כמנהל ואח"כ כעורך עיתון האיגוד, "עלון הנוטע". במשך שנים רבות ערך ותירגם מאמרים חשובים מאוד לחקלאים מכל הארץ.
בגלל אופיו המיוחד, השקט הפנימי, הידע בשפה האנגלית והידע המקצועי נשלח ג'ייק לארצות שונות על מנת לייעץ, להדריך וללמד.

חייהם של נעימה וג'ייק שזורים בתולדות הקיבוץ - נעימה במוזיקה והוראה וג'ייק בעבודה ובחברה. בעין השופט נולדו ילדיהם –
רן (1937) וכרמלה (1943).
כאשר נעימה חלתה הוא טיפל בה במסירות ובאהבה. נעימה נפטרה כשנה לפני ג'ייק.
ג'ייק היה אדם מיוחד שאהב אהבת נפש את ילדיו ונכדיו והיה איש משפחה למופת.
כך נזכור אותו.

עופרה בריל

ג'ייק נפטר בשנת 1991 והוא בן 79. השאיר אחריו את ילדיו רן וכרמלה ובני משפחותיהם.

קרייפין רן

קרייפין נעימה