שרגא שזר

שרגא שזר (שלזינגר)
בן אסתר ודוד
עלה ארצה-1932
נשוי לברכה
אב ליאיר-1939, סמדר-1943, עדנה-1949 ונחשון-1954

שרגא נולד במאלי-אידוש ביגוסלביה ב–1911 להוריו אסתר ודוד שליזנגר. הוא התייתם בגיל שלוש כשאביו נהרג במלחמת העולם הראשונה ונקבר בווינה.
אימו, אסתר, נשארה אלמנה עם ארבעה ילדים ונאבקה קשות כדי לפרנס את משפחתה. הייתה לה חנות עם דברי מאפה מעשי ידיה, אך קשה היה לה לפרנס את המשפחה מאותה חנות.
את לימודיו בבית הספר העממי עשה בעיירה מאלי-אידוש שבה נולד. אבל שרגא גדל בעיקר במרחבי השדות בין הגויים שלא היו אנטישמיים, כפי שציין תמיד. הוא אהב לספר על הסוסים עליהם רכב, על הנהרות בהם שחה ועל הטיולים בהרים.
הבית היה מסורתי. אימו שמרה על החגים היהודיים ואורח החיים שאפיין משפחות יהודיות בגולה. אחיו הבכור, הגדול ממנו בעשר שנים, לקח על עצמו את תפקיד האב, אבל היה צעיר מכדי להיות אב-מחנך ולא אחת הציק לשרגא.
...

שרגא שזר (שלזינגר)
בן אסתר ודוד
עלה ארצה-1932
נשוי לברכה
אב ליאיר-1939, סמדר-1943, עדנה-1949 ונחשון-1954

שרגא נולד במאלי-אידוש ביגוסלביה ב–1911 להוריו אסתר ודוד שליזנגר. הוא התייתם בגיל שלוש כשאביו נהרג במלחמת העולם הראשונה ונקבר בווינה.
אימו, אסתר, נשארה אלמנה עם ארבעה ילדים ונאבקה קשות כדי לפרנס את משפחתה. הייתה לה חנות עם דברי מאפה מעשי ידיה, אך קשה היה לה לפרנס את המשפחה מאותה חנות.
את לימודיו בבית הספר העממי עשה בעיירה מאלי-אידוש שבה נולד. אבל שרגא גדל בעיקר במרחבי השדות בין הגויים שלא היו אנטישמיים, כפי שציין תמיד. הוא אהב לספר על הסוסים עליהם רכב, על הנהרות בהם שחה ועל הטיולים בהרים.
הבית היה מסורתי. אימו שמרה על החגים היהודיים ואורח החיים שאפיין משפחות יהודיות בגולה. אחיו הבכור, הגדול ממנו בעשר שנים, לקח על עצמו את תפקיד האב, אבל היה צעיר מכדי להיות אב-מחנך ולא אחת הציק לשרגא.
כשסיים את בית הספר העממי, עזב שרגא את העיירה הקטנה מאלי-אידוש  ועבר ללמוד בתיכון בסובוטיצה, עיר מחוז יותר גדולה בבסרביה, שם גרה אחותו שכבר הייתה נשואה. בעלה של אחותו היה כנר וממנו ספג שרגא את ההבנה והאהבה הגדולה למוסיקה.
שרגא היה נוסע כל שבוע שעה וחצי מעיירתו לבית הספר בעיר הגדולה, בקיץ ובחורף שהיה קשה יותר בגלל הקור העז. על תקופה זו ועל החוויות שעבר הוא סיפר אין-ספור סיפורים. בעיקר אהב לתאר את הנוף היפה שהיה עובר בדרך.
בתקופת לימודיו בתיכון בסובוטיצה פגש את השליחים מארץ ישראל, אהרון ורבקה צחור ממשמר העמק, שאירגנו את קן "השומר הצעיר" בעיר. לימים, ראשוני החניכים של קן סובוטיצה היו בין מקימי קיבוץ שער העמקים.
שרגא שמר על קשר עם אהרון ורבקה והיה מבקרם במשמר העמק עד מותם. הוא הרגיש שהוא חייב להם את אהבתו לארץ ישראל.

שרגא עלה לארץ בשנת 1932 והרבה לטייל בה כל חייו.
לעין השופט הגיע שרגא עם אנשי גרעין "בניר" שהיו תחילה במשמר העמק ואחר עברו לחדרה. הוא עבד בבניין ובפרדסים והיה בפלוגת הנוטרים הראשונה של 'ההגנה'.
שרגא וברכה הכירו בג'וערה ב–1937. הם הקימו משפחה ונולדו להם ארבעת ילדיהם – יאיר (1939), סמדר
(1943), עדנה (1949) ונחשון (1954).
אסון גדול פקד את המשפחה כאשר לילך נכדתם, בתם של יאיר וליבנה נספתה בתאונת דרכים בארה"ב (1981).
בקיבוץ שרגא מילא תפקידים רבים. שנים היה אחראי על הפעילות באולם התרבות של עין השופט. היה שנים רבות רכז תרבות פעיל, סדרן עבודה וטיפח את הספורט המקומי.
שרגא היה אבא חם לילדיו ואיש משפחה מסור. הוא הטביע חותם חשוב בחיי הקהילה בעין השופט וכך נזכור אותו.

                                                                                                                                                עופרה בריל

שרגא נפטר בשנת 1991 והוא בן 80. השאיר אחריו את ברכה אשתו וילדיו – יאיר, סמדר, עדנה, נחשון ומשפחותיהם.