טוביה שילוני 

טוביה שילוני (וישוגרוזסקי)
בן מנחם ושרה-יהודית
עלה ארצה-1934.
נשוי למלכה
אב למנחם-1942 ושרה-1946

טוביה נולד בוולוצלבלק, פולין ב- 1910 להוריו מנחם ושרה וישוגרודסקי. במשפחה היו שבעה אחים. מגיל שבע למד בבית-הספר המודרני "מזרחי". בסיימו את בית-הספר פנה ללמוד את מקצוע התפירה, הן כדי לסייע לפרנסת המשפחה והן כהכנה לחיי עבודה בארץ-ישראל.
בשנת 1933 הצטרף לתנועת "החלוץ". היה בין מייסדי נקודת ההכשרה בקאליש, שהתאחדו לאחר מכן עם קיבוץ "בניר", שעשה הכשרה בחוות צ'נסטוחובה.
ב- 1934 היה בין 12 מחברי גרעין "בניר" שהעפילו באניית המעפילים "וולוס1", לפתיחת הדרך לעלייה הבלתי-לגלית לארץ-ישראל.

את מלכה הכיר עוד בקאליש ב- 1933. מלכה עלתה חמש שנים אחריו, ב- 1939, והגיעה לעין השופט. הקשר ביניהם חודש, הם נישאו ונולדו ילדיהם - מנחם (1942) ושרה (1946). טוביה היה אב מסור ודואג.
ב – 1964, באזכרה לזכרו ובמלאת שלושים שנה לאוניה "וולוס1" בעלייה הבלתי-לגלית כתב אהרון אפרת:
...

טוביה שילוני (וישוגרוזסקי)
בן מנחם ושרה-יהודית
עלה ארצה-1934.
נשוי למלכה
אב למנחם-1942 ושרה-1946

טוביה נולד בוולוצלבלק, פולין ב- 1910 להוריו מנחם ושרה וישוגרודסקי. במשפחה היו שבעה אחים. מגיל שבע למד בבית-הספר המודרני "מזרחי". בסיימו את בית-הספר פנה ללמוד את מקצוע התפירה, הן כדי לסייע לפרנסת המשפחה והן כהכנה לחיי עבודה בארץ-ישראל.
בשנת 1933 הצטרף לתנועת "החלוץ". היה בין מייסדי נקודת ההכשרה בקאליש, שהתאחדו לאחר מכן עם קיבוץ "בניר", שעשה הכשרה בחוות צ'נסטוחובה.
ב- 1934 היה בין 12 מחברי גרעין "בניר" שהעפילו באניית המעפילים "וולוס1", לפתיחת הדרך לעלייה הבלתי-לגלית לארץ-ישראל.

את מלכה הכיר עוד בקאליש ב- 1933. מלכה עלתה חמש שנים אחריו, ב- 1939, והגיעה לעין השופט. הקשר ביניהם חודש, הם נישאו ונולדו ילדיהם - מנחם (1942) ושרה (1946). טוביה היה אב מסור ודואג.
ב – 1964, באזכרה לזכרו ובמלאת שלושים שנה לאוניה "וולוס1" בעלייה הבלתי-לגלית כתב אהרון אפרת: " 12 מבין חברי קיבוצנו וטוביה ביניהם, שציפו לעלייה בכיליון נפש – תוך מצוקת ניוון של חיי הגולה – השליכו  נפשם מנגד בחתירה באנייה זו לחוף מבטחים של המולדת.
טוביה הלך למשימה זו בצעד בוטח, בתביעה שיהיה הוא בין המעפילים. אני זוכר אותו מאותם הימים, ונדמה לי שכך ראיתיו עד הימים האחרונים: בטוח שהוא עושה צעד נכון ובטוח שצריך לעשותו".
בקיבוץ נתגלה טוביה כפועל חרוץ ונבון כפיים, אחראי ומסור בכל עבודה ותפקיד שהוטל עליו. היה מושרש בחיי המשק ונותן לכלל ולפרט ללא חשבונות.
שנים רבות עבד בענף המטעים ולאחר מכן, כשנאלץ, מסיבות בריאות לעבוד במחסנים, המשיך לעבוד בחריצות ואחריות עד יומו האחרון.
כך נכתב לזכרו: "שתי תכונות איפיינו את טוביה בעבודתו במטע - המסירות והאחריות. מסירותו ואחריותו הביאו אותו לכל פינה ופינה במטע. הוא הכיר כל עץ ובעבודות השונות במטע היה מתייחס לכל עץ כאילו נשמה בקרבו. עץ זה יש לגזום כך, עץ אחר – אחרת, כל אחד לפי תכונותיו. כל עבודה אשר הופקדה בידו בטוח היית כי תבוצע על הצד הטוב ביותר. אפשר היה לעבור על יד עץ בעונת הגיזום ויכולת לקבוע: "הנה כתב ידו של טוביה". היה קפדן ומקפיד על כל הכללים ומוציא עבודה נקייה תחתיו. היה גם קפדן בחיי החברה והכול היה עושה בלב ונפש".
רבים היו ידידיו. הם ידעו שמאחורי היד העובדת פועם לב חם ואוהב, לשכן, לילד ולכל דורש.
                                                                                               
                                                                                            
טוביה נפטר בפתאומיות ב- 1964 והוא בן 53 שנים. השאיר אחריו את אשתו מלכה וילדיו מנחם ושרה.