נירה יקיר

נולדה: רמת גן - ישראל
13.01.1936
י"ח טבת התרצ"ו

נפטרה: עין השופט
01.04.2023
י' ניסן התשפ"ג

בת ראובן וברטה קפלן
נשואה לאליהו
אמא לרני [1961, מירי [1962, נדב [1966]

נירה נולדה בישראל להוריה - ראובן וברטה קפלן. האב היה יליד העיר ברנוביץ' בבבלרוס, שגדל במשפחה ציונית. בצעירותו הגיע לארץ כחלוץ ורצה ללמוד בניין כדי לבנות את הארץ. מאוחר יותר נסע ללמוד בניין בארה"ב. מקצועו היה שרברבות. את אשתו, ברטה לבית וויזן, הכיר בארה"ב. הם נישאו ב-1927 ונולדה בתם הבכורה - הלן [1928]. ב- 1933 המשפחה חזרה לארץ. בהתחלה הם גרו בקריות והאב עבד בבתי הזיקוק. אח"כ הם עברו לרמת גן, שם נולדה נירה, בקליניקה של פרופסור אאורבך, גניקולוג ידוע באותן שנים. בשנת 1940, בזמן מלחמת העולם השנייה, כאשר הייתה סכנה לפלישת רומל הגרמני מכיוון מצרים, חזרה המשפחה לארה"ב, לברוקלין שבניו יורק. שם נולד הבן יואל [1942]. בבית שמרו על מנהגי היהדות ועל החגים. נירה דיברה עברית כצברית והמשיכה בלימודי העברית גם בארה"ב. היא סיימה את ביה"ס התיכון בהיותה בת 16 והייתה פעילה בתנועת "יהודה הצעיר", שם פגשה את חברתה, חיה שטראוס, איתה הייתה מיודדת כל החיים.
בגיל 20 היא סיימה את האוניברסיטה "ברוקלין קולג'", שם למדה פסיכולוגיה ודרמה. ב- 1956 היא נשלחה לארץ, יחד עם חיה, לסמינר הדרכה מטעם "הדסה הצעירה", למשך חודשיים, ואז החליטה שהיא תחזור לחיות בארץ. ב- 1959 הגיעו נירה, חיה והדסה (חברה נוספת) לאולפן בעין השופט. בחוג ללימוד ריקודי-עם היא פגשה את אליהו ומאז הם ביחד. הם נישאו בל"ג בעומר, 1960. אליהו הגיע לעין השופט כנער פליט שואה, לחיות עם משפחת דודו, נחמן שטיינמן.
במאי 1961 נולד רני הבכור, מירי נולדה באוגוסט 1962 ונדב, הצעיר, נולד באפריל 1966. שלושתם הביאו אושר גדול למשפחה הצעירה.
הוריה של נירה עלו לארץ ב- 1968 וחיו בתל אביב. שני אחיה – הלן ויואל חיו בארה"ב. ב-1978 אימה נפטרה. אביה עבר לגור בעין השופט כהורה ב-1979. אחיה – יואל נפטר בארה"ב ב-1988. אביה נפטר בעין השופט ב-1990.
נירה עבדה במברג במשך שנים רבות, החל מ-1968. היא הייתה מנהלת החשבונות של המפעל, וכדוברת השפה האנגלית, ריכזה גם את כל עבודות המזכירות ב"מיברג", שהתנהלו באנגלית.
ב- 1982 היא יצאה ללמוד מנהל עסקים במדרשת רופין. בתום הלימודים היא נתבקשה להיות האחראית על הקורסים במדרשה – וכך עשתה במשך שלוש שנים [1983 – 1986]. באותה תקופה גם עבדה במחלקת הכלכלה של הקבה"א. עם שובה מהפעילות היא חזרה למברג ועסקה במיחשוב המפעל. אח"כ היא נתבקשה להקים כיתת מחשבים בבית הספר של חברת הילדים. זה היה מאוד חדשני באותן שנים. נירה התגייסה במלוא המרץ ופיתחה תוכניות מיוחדות ללימודי המחשב לילדים צעירים, אותם רצתה לקרב לנושא. היא עבדה 13 שנים בבית הספר ובסיום עבודתה אמרה שזו הייתה התקופה הכי מעניינת ויצירתית שלה, למרות שלא היה לה רקע חינוכי, זו הייתה הזדמנות חייה.
נירה הייתה מאד פעילה בחיי הקיבוץ - היא הייתה חברת המזכירות וריכזה ועדות רבות לאורך השנים - ועדת מוסד, ועדת מינויים, ועדת חברים, ועדת ביקורת, הייתה יו"ר ההנהלה הציבורית של ענף המזון, מנהלת ההנהלה הציבורית של החינוך ועוד..
כמומחית למחשבים היא הפעילה את הלוח האלקטרוני האינפורמטיבי בקיבוץ במשך מספר שנים, ומיחשבה את הכלבו.
עם פרישתה לגימלאות ב-2008 היא הקימה עם גילה דיין וחיה שטראוס את "מידעת – עין השופט" – מיזם לאספקת ידע ממאגרי מידע בינלאומיים, לכל המעוניין. במקביל היא לימדה בהתנדבות מחשבים בגילאור וגם השתתפה בפעילויות הרבות ובהרצאות שגילאור הציע, וביניהם חוגי ציור, עבודות יד ועבודות פסיפס, בהם יצרה עד ימיה האחרונים.
נירה אהבה לשיר ולשחק, וניצלה את כישרונה לשיר במקהלת הקיבוץ ולשחק בהצגות הרבות שהועלו בקיבוץ. לפי דבריה: "עשיתי המון דברים שאהבתי לעשות. ופה, בקהילה הזו הייתה לי האפשרות". עוד אמרה בראיון שנתנה ליגאל וילפנד ב-2007: "החיים מלאים בדברים שאני אוהבת. טוב לי בבית שלי, עם המרפסת, הדשא והגינה. עם אליהו, עם שלושת הילדים ובני משפחותיהם, ועם הנכדים. אני מרגישה שהמקום שבו אני חיה – הוא הבית!"
נירה ואליהו זכו לראות את ילדיהם מקימים משפחות וזכו לחמישה נכדים ושתי נינות.

נירה נפטרה באופן פתאומי באפריל 2023 והיא בת 87. השאירה אחריה את אליהו – בעלה. את שלושת ילדיה – רני, מירי ונדב ומשפחותיהם, את הלן אחותה ומשפחתה ואת משפחת אחיה יואל בארה"ב, ואת חבריה הטובים בעין השופט.