חנה נדור

חנה (ג'יזלה) נדור
בת יוליה ומרטין פאפ
עלתה ארצה-1957
נשואים ראשונים-פרנס רנסש
נשואים שניים- יהודה נדור
אם לאורי-1941 ודוד-1948

חנה נולדה ב- 1916בעיר קאפושוואר שבהונגריה להוריה יוליה ומרטין פאפ. קאפושוואר, היתה עיר מעורבת של הונגרים, יהודים וסלאווים ממוצא גרמני, כאשר היהודים מנו כרבע מהאוכלוסייה. פרנסת תושבי העיר היתה מסחר, חקלאות ובעלי פונדקים.
חנה נולדה למשפחה רומית-קתולית וגם סוציאליסטית. מגיל שמונה השתייכה לנוער הסוציאל דמוקראטי והשתתפה יחד עם הוריה בהפגנות של האחד במאי.
בזכרונותיה לדב ורדי היא מספרת שמשפחתה גרה בשכנות למשפחות יהודיות והילדים היהודים והגויים שיחקו יחד. המינקת שלה הייתה יהודיה ורופא המשפחה היה יהודי.
חנה מספרת: "כשהיטלר צעק ברדיו חששנו שמשהו נורא יקרה לכל העולם ולא רק ליהודים. אני זוכרת שעמדתי ליד קיר ובכיתי מרוב פחד על מה שעלול לקרות. מגיל שמונה הייתי בנוער הסוציאל- דמוקרטי ובגלל השתייכותי לתנועה הזו הייתי רחוקה משנאת יהודים."..

...

חנה (ג'יזלה) נדור
בת יוליה ומרטין פאפ
עלתה ארצה-1957
נשואים ראשונים-פרנס רנסש
נשואים שניים- יהודה נדור
אם לאורי-1941 ודוד-1948

חנה נולדה ב- 1916בעיר קאפושוואר שבהונגריה להוריה יוליה ומרטין פאפ. קאפושוואר, היתה עיר מעורבת של הונגרים, יהודים וסלאווים ממוצא גרמני, כאשר היהודים מנו כרבע מהאוכלוסייה. פרנסת תושבי העיר היתה מסחר, חקלאות ובעלי פונדקים.
חנה נולדה למשפחה רומית-קתולית וגם סוציאליסטית. מגיל שמונה השתייכה לנוער הסוציאל דמוקראטי והשתתפה יחד עם הוריה בהפגנות של האחד במאי.
בזכרונותיה לדב ורדי היא מספרת שמשפחתה גרה בשכנות למשפחות יהודיות והילדים היהודים והגויים שיחקו יחד. המינקת שלה הייתה יהודיה ורופא המשפחה היה יהודי.
חנה מספרת: "כשהיטלר צעק ברדיו חששנו שמשהו נורא יקרה לכל העולם ולא רק ליהודים. אני זוכרת שעמדתי ליד קיר ובכיתי מרוב פחד על מה שעלול לקרות. מגיל שמונה הייתי בנוער הסוציאל- דמוקרטי ובגלל השתייכותי לתנועה הזו הייתי רחוקה משנאת יהודים."..

חנה התחתנה עם בעלה הראשון ובשנת 1941 נולד אורי. אביו - פרנס רנסש, שהיה הונגרי, נפל בראשית המלחמה וחנה נשארה אלמנה.
היא עבדה בבנק שהיה קואופרטיב של יהודים והונגרים. מנהל הבנק היה יהודי והוא עזר ותמך בחנה כאשר היא התאלמנה.
כשהיהודים נלקחו לגטו, חנה נזעקה לעזרתו של מנהל הבנק היהודי בו עבדה והיתה יוצאת ונכנסת לגטו בחופשיות כדי להביא לו אוכל. יחד איתה היא היתה לוקחת איתה את אורי, בנה וסבתו. הז'אנדרמיה החלה לחשוד בחנה ויום אחד היא נעצרה ואיימו להשאירה בגטו. בזכות בנה הקטן וחמותה היא שוחררה.
חנה מספרת: "הגטו לא האריך ימים והחלו לשלוח יהודים למחנות עבודה. אחר החלו לשלוח רכבות דחוסות עם יהודים ואיש לא ידע לאן. היהודים עצמם היו המומים ובזמן השילוח ניגנה תזמורת העיר את ההמנון ההונגרי ושרו "אלוהים יברך אתכם". הייתי מזועזעת מהאירוע הזה וכבר ראיתי איך שמתעללים ביהודים ברחוב וגם במנהל הבנק שלי, כשהביאו אותו יום אחד לבנק ודרשו ממנו לגלות דברים. מה ואם הסתיר אינני יודעת. כשבאתי לכנסיה הרגשתי את השנאה האנטישמית מכל צד ואת השמחה שיהודים סולקו מן העיר."
לאחר המלחמה חנה התחתנה עם יהודה נדור שעבר תקופה קשה במחנה עבודה בארכאנגלסק. ב- 1948 נולד בן
לחנה ויהודה – דוד.
את ההחלטה להתגייר קיבלה חנה בתקופת ההריון. היא לא רצתה ששני בניה יהיו שייכים לשני לאומים שונים והתגיירה עם אורי. בראיון עימה סיפרה על ההחלטה לעלות לארץ: "כמשפחה יהודית הבנו שמקומנו בארץ ישראל ועלינו ארצה בשנת 1957. ליהודה היה קשה להתאקלם בארץ והוא לא מצא כאן את מה שרצה." 

המשפחה הגיעה לקיבוץ עם שני בנים צעירים מספר חודשים לאחר עלייתה.
חנה עבדה במטבח ובחדר האוכל ואף יצאה לפעילות בחדר האוכל של אכסניית "כרי דשא" שליד הכנרת.
בשנות חייה בקבוץ, אורי ופנינה היו כל הזמן לצידה וטיפלו בה במסירות. כאשר נולדו הנכדים הם הוסיפו לה הרבה כוח ונחת. 
                                                                                                                      
                                                                                                                                                עופרה בריל


חנה נפטרה ב – 1994 והיא בת 78. השאירה אחריה את שני בניה – אורי ודוד ומשפחותיהם.