אפרים אפרתי 

אפרים אפרתי 
בן ברוך וגולדה הרשקוביץ
עלה ארצה-1940 
נשוי לסימה
אב למלכה-1942, נורית-1945  וחנה-1949

דברים בהלוויה:
אפרים איש צנוע ושקט, יושב בכיסא בחדר האוכל של בית-הדר, במבט עין מנסה ללכוד את מבטי, קורא לי ומראה על השעון שבידו, הוא אוחז בידי ומובילה אל השעון, תכוון אותו, וזו אמירת שלום ויצירת קשר.
 בימים אחרים היה תמיד אומר איזו אמירה של שלום חם, של בדיחה או חידוד לשוני, בימים אחרים היה שותפו במשך שנים רבות של פנחס בסנדלרייה ויחד היו צוות במקום עבודה שהיה למוסד ומקדש מעט של שירות שאין ילד בקיבוץ שלא זוכר אותו.
בימים אחרים היה תמיד של סימה, זוג אנשים עובדים ומסורים. בימים אחרים היה אב מסור ואוהב למיקה, חני ונורית ואחר כך לנכדות שירלי ואפרת. עכשיו בערוב ימיו, יושב כאן בחדר האוכל של בית-הדר, מוקף במסירות של העובדות, בשארית הכוחות, בשארית החיים ליצור קשר לכוון את הזמן בשעון.

...

אפרים אפרתי 
בן ברוך וגולדה הרשקוביץ
עלה ארצה-1940 
נשוי לסימה
אב למלכה-1942, נורית-1945  וחנה-1949

דברים בהלוויה:
אפרים איש צנוע ושקט, יושב בכיסא בחדר האוכל של בית-הדר, במבט עין מנסה ללכוד את מבטי, קורא לי ומראה על השעון שבידו, הוא אוחז בידי ומובילה אל השעון, תכוון אותו, וזו אמירת שלום ויצירת קשר.
 בימים אחרים היה תמיד אומר איזו אמירה של שלום חם, של בדיחה או חידוד לשוני, בימים אחרים היה שותפו במשך שנים רבות של פנחס בסנדלרייה ויחד היו צוות במקום עבודה שהיה למוסד ומקדש מעט של שירות שאין ילד בקיבוץ שלא זוכר אותו.
בימים אחרים היה תמיד של סימה, זוג אנשים עובדים ומסורים. בימים אחרים היה אב מסור ואוהב למיקה, חני ונורית ואחר כך לנכדות שירלי ואפרת. עכשיו בערוב ימיו, יושב כאן בחדר האוכל של בית-הדר, מוקף במסירות של העובדות, בשארית הכוחות, בשארית החיים ליצור קשר לכוון את הזמן בשעון.

אפרים נולד להוריו ברוך וגולדה הרשקוביץ בעיר גניץ בצ'כיה ב-1912. האב סוחר והאם עקרת בית. מלבד אפרים היו עוד ארבעה אחים: דוד, אברהם, שרה וחנה.
אפרים גדל ולמד בעיר חוסט, שש שנים של גימנסיה ואח"כ, בגלל המצב הכלכלי הקשה בבית, יצא לעבודה.
ב- 1930 הצטרף לתנועת השומר-הצעיר והיה כמה שנים בהכשרה של התנועה בברטיסלבה שם עסק בבניין וגננות.
הוא התגייס לצבא הצ'כי, עבר קורס חובשים והיה שלוש שנים בשרות.
אפרים היה שליח התנועה לבודפסט בהונגריה ולאחר שמונה חודשים, ב- 1940, עלה בעליה בלתי לגלית לארץ-ישראל. שישה שבועות היה בהסגר של האנגלים ומשם הצטרף לחבריו בתנועה בקיבוץ מענית.
אפרים ודוד עלו ארצה לפני המלחמה וכך ניצלו מן הגורל המר שפקד את אברהם, שרה, חנה וההורים - שניספו בשואה.
את סימה, שהייתה כבר חברה בעין השופט, הכיר אפרים בשער-הגולן, בעת ששניהם ביקרו שם, אפרים אצל אחיו דוד והיא אצל ידידים בני עירה. התאהבות - ולאחר כמה חודשים, בשנת 1941 הוא עבר לעין השופט ונולדו בנותיו - מלכה(1942), נורית (1945) וחנה (1949).
בעין השופט היה אפרים עגלון, עבד בצאן, ושנים רבות בסנדלרייה, בדואר ובמיברג.
יותר מכל היה אפרים מסור לשלושת בנותיו ולאשתו סימה. מותה של סימה, לפני ארבע שנים - הכאיב לו מאוד.
אפרים למד הרבה בכוחות עצמו, אהב מוסיקה קלאסית וספרים, ואהב מאד מאד ילדים. יחד עם סימה אהב מאד את חיי הקיבוץ.
אפרים וסימה -  אנשי עבודה, שייזכרו יחד בין בוניו ומקימיו של קיבוץ עין-השופט.
למשפחה כולה - אתכם אנו באבלכם.
                                                                                                                                           יגאל וילפנד

אפרים נפטר ב-2001. היה בן 89 במותו. השאיר אחריו את בנותיו מלכה, נורית, חנה ומשפחותיהן.