אלי פרידברג

אלי פרידברג
בן חוה ונחום
עלה ארצה-1951
נשוי לפסל
אב לנחום-1952

אלי נולד בקראסנופול, פולין, ב- 1918 בשמו המקורי אברהם דודק. הוריו נרצחו בטבח שנערך בקהילה היהודית בעיר בעת מלחמת האזרחים שלאחר מהפכת אוקטובר, בשנת 1921.
אלי התייתם מהוריו בגיל שלוש ונשלח עם ילדים אחרים בשיירת יתומים לקנדה, שם אימצוהו נחום וחוה פרידברג, איתם עבר
ב-1924 לניו-יורק.
לאחר שסיים את לימודיו בבית-ספר התיכון "מוריס" החל ללמוד ציור. תחילה בשיעורי ערב של סיטי קולג' בניו-יורק ואחר-כך בקופר יוניון. בשנים אלה התפרנס מעבודות שונות וארעיות.
ב- 1946 הציג תערוכת יחיד ראשונה וב- 1950 תערוכה שנייה.

אלי עלה לארץ בראשית 1951 והצטרף עם רעייתו פּסְל לקיבוץ עין-השופט. שניהם החלו בפעולה תרבותית-אמנותית ענפה אשר כללה גם את התעניינותו בארכיאולוגיה של המזרח התיכון.
הוא גם הצטרף לענף הצאן שבו מצא סיפוק רב.
למרות שהספיק להיות רק שנתיים בקיבוץ, הוא השתלב יפה ונוסף על הציור כתב לעצמו את רשמיו מחיי הקיבוץ.
...

אלי פרידברג
בן חוה ונחום
עלה ארצה-1951
נשוי לפסל
אב לנחום-1952

אלי נולד בקראסנופול, פולין, ב- 1918 בשמו המקורי אברהם דודק. הוריו נרצחו בטבח שנערך בקהילה היהודית בעיר בעת מלחמת האזרחים שלאחר מהפכת אוקטובר, בשנת 1921.
אלי התייתם מהוריו בגיל שלוש ונשלח עם ילדים אחרים בשיירת יתומים לקנדה, שם אימצוהו נחום וחוה פרידברג, איתם עבר
ב-1924 לניו-יורק.
לאחר שסיים את לימודיו בבית-ספר התיכון "מוריס" החל ללמוד ציור. תחילה בשיעורי ערב של סיטי קולג' בניו-יורק ואחר-כך בקופר יוניון. בשנים אלה התפרנס מעבודות שונות וארעיות.
ב- 1946 הציג תערוכת יחיד ראשונה וב- 1950 תערוכה שנייה.

אלי עלה לארץ בראשית 1951 והצטרף עם רעייתו פּסְל לקיבוץ עין-השופט. שניהם החלו בפעולה תרבותית-אמנותית ענפה אשר כללה גם את התעניינותו בארכיאולוגיה של המזרח התיכון.
הוא גם הצטרף לענף הצאן שבו מצא סיפוק רב.
למרות שהספיק להיות רק שנתיים בקיבוץ, הוא השתלב יפה ונוסף על הציור כתב לעצמו את רשמיו מחיי הקיבוץ.
להלן שני קטעים אופייניים:
"... שיחק לי המזל שהייתה לי האפשרות, לרגל עבודתי, להגיע לכל פינות המשק, הן בשטח והן בסוגי עבודה שונים. הנני עובר מדי פעם בפעם בכביש הישן היורד להזורע. אני מתהלך על פני טרסות החרובים העוטרות את ג'וערה ומשקיפות על פני המטעים, המשתלה ושדות הפלחה. בשוטטי על פני שטחי המרעה של הגבעות החשופות עדיין, איני יכול שלא להתפעל מהמרץ, הסבלנות והעבודה רבת היכולת שהושקעו כאן ..."
על שיחת הקיבוץ כתב:
"...התופעה המעניינת ביותר של חיי הקיבוץ נראית לי שיחת החברים. כל אותה חיוניות הזורמת באפיקים שונים ומתפזרת בכיוונים שונים במשך כל שעות יום העבודה מתמקדת כאן בנקודה אחת.
האווירה רוויה החלטות ושיקול דעת, מילות בדיחה ואף דברי הווי, ענייני פרט וכלל, בשורות טובות עם רעות, נוסחאות שגורות, הברקות מקוריות וגם חילופי דברים קשים, מחמאות ועלבונות, תוכניות ודברים מעשיים. בקיצור: מערכת חיים במלוא חיוניותה..."

                                                                                                                                                    דפי נזכור

אלי נהרג ביולי 1953 ממפולת שכיסתה עליו שעה שעסק יחידי בחפירות ארכיאולוגיות במדרוני גבעת ג'וערה, והוא בן 34 בלבד. אלבום ציוריו ורישומיו בעריכתה של אשתו פסְל הופיע בספריית פועלים אחרי מותו.
השאיר אחריו את אשתו פּסְל ובנו – נחום.