יהושע לייבנר

יהושע לייבנר
בן שרה ויוחנן
עלה ארצה-1934
נשוי לפנינה
אב לאהוד-1939, רות-1946 ונעמי-1952

דברי הספד בהלוויה:
יהושע נולד בקרקוב (גליציה) בשנת 1910 להוריו שרה ויוחנן. בגיל 11 הגיע עם משפחתו לארצות-הברית. שנות דוחק ומחסור עברו על המשפחה הגדולה, בת ששת האחים והאחיות. זמן קצר לאחר בואה לארצות-הברית, נפטר האב והמשפחה נשארה ללא מפרנס. הבית שקע בתהום הטמיעה וההתבוללות, ורק יהושע פילס דרכו חזרה ליהדות והגיע לכותלי "הרצליה" – בית-ספר עברי מפואר בניו-יורק.
בגיל צעיר נאלץ לשאת בעול הפרנסה, אך מנהל בית-הספר נרתם לעזרתו של התלמיד המצטיין וסידר לו שעות הוראה בשכר. כך המשיך יהושע ללמוד בבית-ספר הכללי. בערבים למד עברית.
יהושע הצטרף לתנועת "השומר הצעיר", כאשר בביתו שררה אווירה מתנכרת ליהדות ולציונות, ועשה בה חַיִל.
בין השאר אירגן את קבוצת הנוער האמריקאי הראשונה בברונקס שבניו-יורק; הוציא וניתק את "השומר הצעיר" באמריקה מחוגי המהגרים, שראו בתנועה קשר לעבר בלבד; היה בין אלה ש"נטעו" את "השומר הצעיר" על אדמת אמריקה וטיפחו אותה מאוד.
...

יהושע לייבנר
בן שרה ויוחנן
עלה ארצה-1934
נשוי לפנינה
אב לאהוד-1939, רות-1946 ונעמי-1952

דברי הספד בהלוויה:
יהושע נולד בקרקוב (גליציה) בשנת 1910 להוריו שרה ויוחנן. בגיל 11 הגיע עם משפחתו לארצות-הברית. שנות דוחק ומחסור עברו על המשפחה הגדולה, בת ששת האחים והאחיות. זמן קצר לאחר בואה לארצות-הברית, נפטר האב והמשפחה נשארה ללא מפרנס. הבית שקע בתהום הטמיעה וההתבוללות, ורק יהושע פילס דרכו חזרה ליהדות והגיע לכותלי "הרצליה" – בית-ספר עברי מפואר בניו-יורק.
בגיל צעיר נאלץ לשאת בעול הפרנסה, אך מנהל בית-הספר נרתם לעזרתו של התלמיד המצטיין וסידר לו שעות הוראה בשכר. כך המשיך יהושע ללמוד בבית-ספר הכללי. בערבים למד עברית.
יהושע הצטרף לתנועת "השומר הצעיר", כאשר בביתו שררה אווירה מתנכרת ליהדות ולציונות, ועשה בה חַיִל.
בין השאר אירגן את קבוצת הנוער האמריקאי הראשונה בברונקס שבניו-יורק; הוציא וניתק את "השומר הצעיר" באמריקה מחוגי המהגרים, שראו בתנועה קשר לעבר בלבד; היה בין אלה ש"נטעו" את "השומר הצעיר" על אדמת אמריקה וטיפחו אותה מאוד.
משנת 1928, עמד יהושע במרכז הפעילות הארגונית והחינוכית של ההנהגה הראשית באמריקה.

בשומר הצעיר הכיר את פנינה לבית הורביץ שנהייתה כמה שנים לאחר מכן לאשתו. יחד הם עולים ב-1934 ארצה. בשנת 1937, סמוך לעליית הקיבוץ על הקרקע, נקרא יהושע לשליחות התנועה באמריקה. רבים הישגיו בתקופה ההיא. גולת הכותרת של פעילותו באותה עת היא פיתוח קשריו האישיים עם השופט היהודי ל.ד. ברנדייס, אשר ראה ביהושע את התגלמות החלוץ המגשים מאמריקה.
עם שובו ארצה, ב- 1939, חזר לעבוד זמן-מה בענף הצאן שאליו כה נקשר, אך שוב הוטל עליו לייצג את הקיבוץ כלפי חוץ. ב-1942 יצא לשליחות בתנועה וקרן היסוד במצרים ושוב הישגיו היו רבים.
את השליחות הבאה עשה בהודו מטעם קרן היסוד ותרם רבות לנידחי ישראל.
עם שובו הביתה חזר לענף הצאן והקדיש לו ממיטב מרצו ומחשבתו.
אולם לא עבר זמן רב ובשנים 1944-1945 נשלח מטעם התנועה וקרן היסוד לדרום אפריקה. קסמו האישי, נועם הליכותיו וחלוציותו כבשו לבבות רבים מבין אנשי הקהילה היהודית בארץ זו.
שנות פעולתו של יהושע בקפריסין, שנשלח מטעם הג'וינט, לשרידי המחנות והיה שם סגן מנהל המחנות – נחקקו היטב בלבם של אנשי היישוב באותם ימים.

אהוד נולד ב-1939 והיה עם ההורים בשליחויות הרבות, רותי נולדה ב- 1946 וזכתה להיות עם אהוד וההורים בשליחות בקפריסין, ונעמי בת הזקונים נולדה ב-1952.
בשנים 1951-1949 שוגר יהושע לשליחות כלכלית לארצות-הברית ולאחריה שיקע שוב את מיטב מרצו בטיפוח ענף הצאן בעין-השופט.
ב- 1954 נבחר להיות גזבר הקיבוץ אך כאשר חלה נאלץ להשתחרר מתפקידו.
נזדמן לי בתקופה זו להיות במחיצתו פעמים אחדות ולשוחח איתו ארוכות. נטעתי בו אמונה כי ישוב ויחלים והאמנתי בכך בכל מאודי.
כולנו עומדים מוכי תדהמה לנוכח מותו הפתאומי ואין בלבנו ניחומים.

                                                                                                                                                          יונה ינאי

יהושע נפטר בשנת 1956 והוא בן 46. השאיר אחריו את אשתו פנינה וילדיו- אהוד, רותי, ונעמי.