לריסה נוטקין
בת אולגה וסרגיי אנטונובה
עלתה ארצה-1991
נשואה לוולודיה
אם ליעל-1991, טל-1994 ואלון-2003

דברים בהלוויה:
לריסה נולדה ב-  14.05.1968, בכפר ליסוגורקה שברוסיה ליד הרי אורל להוריה אולגה וסרגיי אנטונובה. לריסה היתה הבת השנייה מתוך ארבעה ילדים - שני אחים צעירים ממנה ואחות מבוגרת בשנתיים.
בגיל שבע החלה ללכת לבית ספר יסודי כמו כל הילדים בברית המועצות. כשהייתה בת תשע התייתמה מאביה.
בגיל עשר היה עליה לעבור לבית ספר מרוחק מהבית, והיא היתה רוכבת על אופנייה מרחק של עשרה ק"מ בכל יום. החורף באיזור הולדתה נמשך כחצי שנה. בשל...

לריסה נוטקין
בת אולגה וסרגיי אנטונובה
עלתה ארצה-1991
נשואה לוולודיה
אם ליעל-1991, טל-1994 ואלון-2003

דברים בהלוויה:
לריסה נולדה ב-  14.05.1968, בכפר ליסוגורקה שברוסיה ליד הרי אורל להוריה אולגה וסרגיי אנטונובה. לריסה היתה הבת השנייה מתוך ארבעה ילדים - שני אחים צעירים ממנה ואחות מבוגרת בשנתיים.
בגיל שבע החלה ללכת לבית ספר יסודי כמו כל הילדים בברית המועצות. כשהייתה בת תשע התייתמה מאביה.
בגיל עשר היה עליה לעבור לבית ספר מרוחק מהבית, והיא היתה רוכבת על אופנייה מרחק של עשרה ק"מ בכל יום. החורף באיזור הולדתה נמשך כחצי שנה. בשל השלג הכבד שהיה יורד באיזור, היא גרה יחד עם אחותה וילדים אחרים בפנימייה - קרוב לבית הספר. יותר מהכל אהבה לריסה אמנות וספורט.
בגיל 17 היא התחילה ללמוד הנדסת בניין. בחופשת הקיץ נסעה לבקר קרובי משפחה בטשקנט, בירת אוזבקיסטן, מקום חמים ונעים יותר. לריסה בחרה להישאר שם ולא לחזור להרי אורל הקרים. בטשקנט החלה לעבוד במפעל וגרה במעון מיוחד לחבר'ה צעירים, בני גילה. שם הכירה חברות רבות ודרך חברים משותפים הכירה את וולודיה.
ב- 1989 התחתנו לריסה וולודיה. 
שנים אלה היו מאופיינות בברית המועצות בשינויים וחוסר יציבות, לכן החליטו וולודיה ולריסה לעלות לישראל
ב- 1991.  

המשפחה הגיעה לעין-השופט, במסגרת "בית ראשון במולדת", כאשר לריסה בהריון. אחרי ארבעה חודשיים נולדה יעל (1991), שלוש שנים אחריה נולדה טל (1994).
את תחילת דרכה בעבודה עשתה לריסה באריזה במיברג, ולאחר חופשת הלידה עברה לעבוד בחינוך, בגיל הרך, בו התמידה כעשר שנים.
בשנים האחרונות השתלבה בבקרת איכות באלתם. בתקופה זו נולד בנה השלישי, אלון (2003). בכל מקום עבודה תרמה לריסה בדרכה השקטה, בצניעותה ובחריצותה.
במשך עשר שנים עזרו לריסה וולודיה, במסירות, בקליטת המשפחות של "בית ראשון במולדת".
לריסה הייתה אשת משפחה, אמא לתפארת, תמיד דואגת, תמיד אוהבת, תמיד בעניינים - עד רגעיה האחרונים....
לריסה אהבה את עין השופט, על היופי והטבע סביב, אך גם התגעגעה לנופי ילדותה, ולמשפחתה ברוסיה, אותה נסעה לבקר מעת לעת.
במשך שנתיים נאבקה לריסה במחלת הסרטן, נעזרת בתמיכה ובאהבת אין קץ של וולודיה, בני המשפחה והקיבוץ כולו. היא נאבקה באומץ ובכל כוחות הנפש אך המחלה הנוראה הכריעה אותה. חייה הקצרים היו מאושרים בזכות המשפחה שהקימה.
יהי זכרה ברוך.                                                                                                                            
                                                                                                                                             
                                                                                                                                                   יוליה לסוחין

 לריסה נפטרה בשנת 2006 והיא בת 38. השאירה אחריה את משפחתה ברוסיה, את בעלה וולודיה ושלושת ילדיה - יעל, טל ואלון ואת משפחתו של וולודיה.