|
נחמן שטיינמן
בן אסיה וציון
עלה ארצה-1934
נשוי למנוחקה
אב לאיתן- 1936 יוכבד- 1942 ציונה- 1947
נחמן נולד בעיר לוצק-פולין ב-1910 להוריו אסיה וציון שטיינמן. הוא הצטרף כנער לקן "השומר-הצעיר" בעירו, שם הוא הכיר לראשונה את מנוחקה, אשתו לעתיד. הוא עבר את חוות ההכשרה בצ'נסטחובה יחד עם מנוחקה. ב-1933 עלתה מנוחקה ארצה. נחמן עלה שנה אחריה ב- 1934. הם נפגשו בחדרה והקימו את משפחתם. שנה לפני תאריך העליה לג'וערה, נולד בנם הבכור – איתן (5 ליולי 1936). לימים הצטרפו למשפחה יוכבד (1942) וציונה (1947).
נחמן עבד בנהגות שנים רבות. עם פרישתו הוא עבד במפעל המשנקים עד שנותיו האחרונות.
בדברי ההספד בהלווייה נאמר:
העצים מתים זקופים, שורשיהם בקרקע עמוק שתולים, צמרותיהם ברוח, כך גם נחמן, באחת נקרע ליבו, לב רחב וחזק.
"הנהג שלנו חברה'מן", גיבור ילדותנו, יחד עם שדל, ליפק, דלילי, אברשה, דב נאמן – נהגים בקופארטיב "חבר" – לימים "שחר" ו"אגד".
...
|
|
נחמן שטיינמן
בן אסיה וציון
עלה ארצה-1934
נשוי למנוחקה
אב לאיתן- 1936 יוכבד- 1942 ציונה- 1947
נחמן נולד בעיר לוצק-פולין ב-1910 להוריו אסיה וציון שטיינמן. הוא הצטרף כנער לקן "השומר-הצעיר" בעירו, שם הוא הכיר לראשונה את מנוחקה, אשתו לעתיד. הוא עבר את חוות ההכשרה בצ'נסטחובה יחד עם מנוחקה. ב-1933 עלתה מנוחקה ארצה. נחמן עלה שנה אחריה ב- 1934. הם נפגשו בחדרה והקימו את משפחתם. שנה לפני תאריך העליה לג'וערה, נולד בנם הבכור – איתן (5 ליולי 1936). לימים הצטרפו למשפחה יוכבד (1942) וציונה (1947).
נחמן עבד בנהגות שנים רבות. עם פרישתו הוא עבד במפעל המשנקים עד שנותיו האחרונות.
בדברי ההספד בהלווייה נאמר:
העצים מתים זקופים, שורשיהם בקרקע עמוק שתולים, צמרותיהם ברוח, כך גם נחמן, באחת נקרע ליבו, לב רחב וחזק.
"הנהג שלנו חברה'מן", גיבור ילדותנו, יחד עם שדל, ליפק, דלילי, אברשה, דב נאמן – נהגים בקופארטיב "חבר" – לימים "שחר" ו"אגד".
נחמן, נהגו של האוטו הראשון בקיבוץ יחד עם יאנק בחדרה. לאחר מכן, נהג "האוטובוס החקלאי" בג'וערה ובעין-השופט. 12 מקומות ישיבה וחלקו האחורי שמור לחפצים וציוד חקלאי.
לפני מלחמת העצמאות, האוטובוס היה עוצר ביקנעם וממשיך עד כפריין. לאחר קום המדינה עובר במושבים ובקיבוצי הסביבה. נחמן הוא הנהג, מוסד ואב לכולם.
שר במקום הרדיו, מדווח במקום העיתון, מפשר ומפייס במקום הרב והמזכיר - איש אהוב על כולם.
נחמן של מנוחקה, 60 שנה ומעלה של יחד ואהבה, מכירים עוד מהתנועה בפולין, מתקשרים בחדרה ומאז הם יחד לכל דבר - לשמחה ולעצב, לגידול הילדים, לתרבות ולחגים.
נחמן של איתן ומלכה, יוכקה ועמוס, ציונה ובוריס. אב דואג ואוהב, מלווה אותם תמיד בחום, גאה בהם ובמשפחותיהם. לב המשפחה.
נחמן והנכדים, שאין גאה ממנו בהם והם משיבים לו אהבה. נחמן והנינים, שעה לפני שנפטר נולד נין נוסף. מעגלי חיים הולכים ונסגרים, מעגלי חיים הולכים ונפתחים. דרכו של עולם.
נחמן של אליהו, בן האחות האהובה מרים, שנרצחה יחד שתי אחיותיו של נחמן ובני משפחה רבים בלוצק, פולין, על ידי הגרמנים בימי המלחמה הנוראה.
אליהו, הילד בן השבע, שבשנת 1942 נמצא באוזביקסטן ויודע שכל בני משפחתו נרצחו, מלבד אביו שגויס לצבא האדום. הקשר עם אביו נותק אף הוא, ורק שם אחד נותר במרחקים – הדוד נחמן שחי בקיבוץ, בארץ-ישראל.
שנים חיפש הילד אליהו קשר אל דוֹדוֹ, עד שהצליח בדרכים שונות להגיע אליו. באוגוסט 1947 יצא אליהו יחד עם 500 ילדים מקפריסין לארץ-ישראל. בנמל חיפה, ירד הילד בן ה-12 וצעד בראש קבוצת "השומר הצעיר" לעבר האוטובוסים שהמתינו להם. איש גדול ורחב, חובש כובע של נהגים, ניצב ליד האוטובוס הראשון ושאל בצעקה: "מי כאן אליהו יקירביץ'?" "אני", השיב אליהו. האיש הגדול פרץ בבכי, חיבק את אליהו חזק ואמר: "אני הדוד שלך נחמן".
סיפר אליהו: "באותו יום לקחו אותנו לעתלית. למחרת הגיע נחמן עם אוטובוס פרטי כדי להביא אותי לעין השופט. כל הקיבוץ המתין על הרחבה, לראות את הילד שבא משם. מאז אני כאן. נחמן היה לי יותר מאבא. הוא ומנוחקה היוו לי בית ומשפחה, עד היום, וכן גם לנירה ולילדים".
נזכור אותך נחמן ברגעים רבים, אך יותר מכל בשעת קציר העומר, כאשר הילדים הקטנים יצאו עם החישוקים מבין השיבולים, יענק'לה מכוון את שעונו בדיוק לשעת השקיעה, ואתה עומד שם איש רחב וגדול לצד מקהלת הילדים ובבס העמוק שלך שר: "בוא נא קוצר, הן רד היום, נטו צללים, שקע כבר שמש בהרים, שמש בהרים"...
בשעת שקיעת החמה היית רוכב על אופניך מול הרוח, לועג לגיל ולזקנה.
"סבא מת צעיר", אמרה גילה נכדתך.
העצים מתים זקופים, שורשיהם עמוק בקרקע שתולים, צמרותיהם ברוח. כך גם אתה נחמן, כך נזכור אותך.
יגאל וילפנד
נחמן נפטר ב- 1995 והוא בן 85. השאיר אחריו את אשתו- מנוחקה, ילדיו – איתן, יוכבד, ציונה ומשפחותיהם.
|
