נתן צור

נתן צור (קמינסקי)
בן חוה וזיסל
עלה ארצה-1934
נשוי לרחל
אב לנועה-1939, יואש-1943 וחוה-1948

נתן נולד בוולקוויסק, פולין ב- 1914 להוריו זוסל וחוה קמינסקי.
עם סיום לימודיו בעיר מולדתו עבר נתן לווילנה, בה למד וסיים את הגימנסיה העברית "תרבות". בוילנה הצטרף לתנועת "השומר הצעיר" וכאשר חזר לוולקוויסק נתמנה לאחד ממדריכי הקן.
בשנת 1931 יצא נתן להכשרה בצ'נסטוחובה. כעבור ארבע שנים, בשנת 1935, עלה לארץ במסגרת עלייה ב' והצטרף אל חברי קבוץ "בניר" בחדרה. עם העלייה לג'וערה, הצטרפה אליו רחל ושניהם היו בפלוגה הראשונה. נתן עבר קורס קשר. בלילות עסק באיתות לעבר יישובים רחוקים בעמק וביום שידר במכשיר הקשר.
הנקודה הייתה עדיין מנותקת ומכל עבר שרץ האויב. בנוסף לתפקידים אלה הוא היה מההולכים בשדות אחרי הפרידות והמחרשה וכך נקשר מאוד לאדמת המקום.
נתן הקים משפחה עם רחל ונולדו הילדים - נועה (1939), יואש (1943) וחוה (1948).

...

נתן צור (קמינסקי)
בן חוה וזיסל
עלה ארצה-1934
נשוי לרחל
אב לנועה-1939, יואש-1943 וחוה-1948

נתן נולד בוולקוויסק, פולין ב- 1914 להוריו זוסל וחוה קמינסקי.
עם סיום לימודיו בעיר מולדתו עבר נתן לווילנה, בה למד וסיים את הגימנסיה העברית "תרבות". בוילנה הצטרף לתנועת "השומר הצעיר" וכאשר חזר לוולקוויסק נתמנה לאחד ממדריכי הקן.
בשנת 1931 יצא נתן להכשרה בצ'נסטוחובה. כעבור ארבע שנים, בשנת 1935, עלה לארץ במסגרת עלייה ב' והצטרף אל חברי קבוץ "בניר" בחדרה. עם העלייה לג'וערה, הצטרפה אליו רחל ושניהם היו בפלוגה הראשונה. נתן עבר קורס קשר. בלילות עסק באיתות לעבר יישובים רחוקים בעמק וביום שידר במכשיר הקשר.
הנקודה הייתה עדיין מנותקת ומכל עבר שרץ האויב. בנוסף לתפקידים אלה הוא היה מההולכים בשדות אחרי הפרידות והמחרשה וכך נקשר מאוד לאדמת המקום.
נתן הקים משפחה עם רחל ונולדו הילדים - נועה (1939), יואש (1943) וחוה (1948).

הסוק והביסוק (הטרקטורים הראשונים) פינו את מקומם לאליס-צ'למרס שהיה טרקטור על שרשראות. במרוצת הימים הופיעו טרקטורים מהירים על גלגלים, מחרשות דיסקוס כבדות וקומביינים. נתן קיבל על עצמו את הטיפול בכלים החדשים ודאג שיפעלו כתיקונם.
נתן, כמו שאר הפלחים הראשונים בעין-השופט למד את רזי המקצוע ואת תורת גידולי השדה בדרך הארוכה של התנסות, קריאה ולימוד עצמי.

תקופת לימודיו של נתן במפעל חברת פרגוסון ליד קובנטרי באנגליה הייתה חוויה בעבורו לא רק מהבחינה המקצועית. בעת שהותו בלונדון נהנה מכל חמודותיה - תיאטרון, בלט, קונצרטים וכמובן המוזיאונים.
היה בנתן משהו מן המשכיל היהודי. לא את ספרי תורה ביקש לפענח, אלא את האותיות הקטנות של עולם המכונות והחקלאות. עם זאת, לא רק בהן שם את כל מעייניו והיה אוהב ספר בכלל. לא היה רגע פנוי בו לא אחז ברומן חדש או קרא לשם הרחבת אופקיו.
נתן אף למד את השפה האנגלית על בוריה ושלט בה היטב. לא במקרה נמנה בין הספרנים בקיבוץ, אשר במשך שנים רבות הקדישו ערבים אין-ספור לשירות הציבור.

נתן מילא, לא פעם, תפקידים חברתיים. השקט שניחן בו עורר אמון. את הטיפול בעניין חברתי כלשהו, כמו הטיפולים במכונות החקלאיות, עשה בשקידה, קפדנות, ניקיון וסדר. את דבריו לא נהג להשמיע בציבור והתנהג כאחד מענווי העולם. בחור נאה שחיוך קל נסוך על שפתיו וכולו מביע נועם. גם כאשר מילא תפקידים כמו רכז פלחה ורכז מוסך היה צנוע בכל הליכותיו ובכל דרכיו.
המחלה כרסמה בו אט-אט והתגברה עד שנאלץ להינתק ממקום עבודתו ומהחברים הצעירים ששמרו עליו באהבה. מרותק למיטתו, חלש ודועך סעדו אותו בני המשפחה ורחל. החברים באו לעזור והחברות התמסרו לו בלב ונפש אך ללא תקווה.
חבר יקר נפרד מאיתנו.
                                                                                                                                          
                                                                                                                                                         דב ורדי

נתן נפטר בשנת 1981 והוא בן 67. הותיר אחריו את רעייתו לחיים רחל ואת שלושת ילדיו ומשפחותיהם - נועה, יואש וחוה שכולם בנו את ביתם בעין-השופט.