ריבה (רבקה) זכאי

ריבה זכאי
בת אליהו וסויבל מייזלר
עלתה לארץ - 1933
נשואה להֶשֶק
אם ליגאל (1939), נעמה (1943), דודו (1949)

ריבה נולדה ב- 14 ביולי 1912 בעיירה פולוניה שבאוקראינה, להוריה אליהו וסויבל מייזלר. במשפחה היו שלושה ילדים – שרה, ריבה ודוד.
משפחת מייזלר הייתה משפחה אמידה ומכובדת בעיירה. הם היו בעלי בית חרושת לרצפות פרקט, שנוסד בשנת 1812, והעסיק את רוב תושבי העיירה.
משפחת האב היו חסידים. האב והדוד היו ציוניים ובביתם ביקרו מנהיגים יהודים-ציוניים שהגיעו לעיירה. המשפחה ייסדה בביתה גן ילדים דובר עברית, שם ריבה הילדה רכשה את העברית בגיל צעיר.
משפחתה של האם הייתה מתבוללת ומשכילה. בשנות מלחמת העולם הראשונה הבולשביקים השתלטו על העיירה והמשפחה נאלצה לברוח לעיר דובנו שבפולין. ריבה הייתה בת 10 כשהמשפחה הגיעה לדובנו. אל הרוסית והעברית אותם דיברה, הצטרפה כעת השפה הפולנית, אותה רכשה עד מהרה.
לאחר סיום בית הספר העממי, ריבה ואחותה היו היהודיות הראשונות שהתקבלו לגימנסיה, שהנפיקה לבוגריה תעודת בגרות.
...

ריבה זכאי
בת אליהו וסויבל מייזלר
עלתה לארץ - 1933
נשואה להֶשֶק
אם ליגאל (1939), נעמה (1943), דודו (1949)

ריבה נולדה ב- 14 ביולי 1912 בעיירה פולוניה שבאוקראינה, להוריה אליהו וסויבל מייזלר. במשפחה היו שלושה ילדים – שרה, ריבה ודוד.
משפחת מייזלר הייתה משפחה אמידה ומכובדת בעיירה. הם היו בעלי בית חרושת לרצפות פרקט, שנוסד בשנת 1812, והעסיק את רוב תושבי העיירה.
משפחת האב היו חסידים. האב והדוד היו ציוניים ובביתם ביקרו מנהיגים יהודים-ציוניים שהגיעו לעיירה. המשפחה ייסדה בביתה גן ילדים דובר עברית, שם ריבה הילדה רכשה את העברית בגיל צעיר.
משפחתה של האם הייתה מתבוללת ומשכילה. בשנות מלחמת העולם הראשונה הבולשביקים השתלטו על העיירה והמשפחה נאלצה לברוח לעיר דובנו שבפולין. ריבה הייתה בת 10 כשהמשפחה הגיעה לדובנו. אל הרוסית והעברית אותם דיברה, הצטרפה כעת השפה הפולנית, אותה רכשה עד מהרה.
לאחר סיום בית הספר העממי, ריבה ואחותה היו היהודיות הראשונות שהתקבלו לגימנסיה, שהנפיקה לבוגריה תעודת בגרות.
בשנות הגימנסיה היא התוודעה ל"שומר הצעיר" והצטרפה לשכבת "כפירים". בקן היא הייתה שותפה למושבות קיץ ומושבות מנהלים, אך היה עליה להסתיר את חברותה בתנועה ציונית מהגימנסיה. הוריה השלימו עם היותה בתנועה ציונית אך דרשו ממנה לסיים את הגימנסיה ולרכוש את תעודת הבגרות הנכספת.
ריבה התייתמה מאימה, שנפטרה ממחלה, בהיותה כבת 14 שנים.
להכשרה בצ'נסטוחובה היא הגיעה בגיל 18-17 ושם נפגשה עם הֶשֶק, שהגיע מהעיר לומז'ה.
בשנת 1933 היא עלתה לארץ והגיעה לקיבוץ "אמריקה-בניר" בחדרה. גם השק עלה באותו זמן. הם הפכו לזוג ונכנסו לאוהל משפחה בחדרה. ריבה עבדה בקטיף הדרים ובאריזה ונודעה בזריזות עבודתה.
אחותה שרה עלתה לארץ ב-1937. אחיה דוד עלה ב-1938. אביה נספה בדובנו, עם משפחת הדוד, בשנות השואה.

ריבה הייתה בפלוגת העלייה לג'וערה ב – 1937. בעין השופט נולדו שלושת ילדיהם של ריבה והשק: יגאל (1939), נעמה (1943) ודודו (1949).
בשנותיה הראשונות בעין השופט היא עבדה בבתי הילדים. ב – 1946 היא נשלחה לסמינר של עליית הנוער, וחינכה את חברת הנוער "אודים", ולאחר מכן את חברת הנוער "הסלע", שהיו שתיהן של ילדים שעברו את השואה.
באולפן הקיבוץ היא לימדה 25 שנים, תלמידים מכל קצוות העולם. היא הנחילה לתלמידיה את אהבת העברית ושמרה איתם על קשרים שנים רבות לאחר סיום לימודיהם בעין השופט.
עם פרישתה מעבודת ההוראה היא הצטרפה למפעל המשנקים והתמידה בעבודה בו עד גיל 99 (2011).

הצער והכאב ליוו את חייה החל ממות אימה, אביה ומשפחתו שנספו בשואה, אחיה שנהרג במלחמת השחרור, בארי – בעלה של נעמה, וגיורא - בנו של בן דודה דוד מייזלר, שנהרגו במלחמת יום כיפור, והשק שנפטר בשנת 1980.
ריבה זכתה לחיים ארוכים ומלאים וציינה את הסיפוק שהיא חשה מחייה בהגשמת הציונות, בניית הקיבוץ והקמת המשפחה. היא תיזכר בלב כולם בזכות תרומתה הרבה בכל מה שעשתה.

ריבה נפטרה בשנת 2013 והיא בת 101 שנים, שבעת ימים ומעשים. השאירה אחריה את שלושת ילדיה – יגאל, נעמה ודודו ומשפחותיהם המונות שבעה נכדים ושמונה עשר נינים.