רות זלמנוביץ'

רות זלמנוביץ'
בת יהודית ויחזקאל שביט
נשואה לאריה
אם לבועז-1966 ויואב-1970

רות נולדה ב-1935 בחדרה, בקבוץ "אמריקה-בניר", להוריה יהודית ויחזקאל שטרן (שביט). היא הייתה אחת משלושת הילדים הראשונים של הקיבוץ שגדלה והתחנכה
בקבוצת "אורן", הקבוצה הראשונה של עין-השופט.
בגיל עשר וחצי היא עברה עם קבוצתה ללמוד בקבוץ שריד עד סיום י"ב.
הורי הילדים היו באים לבקרם כל שישה שבועות. גם הילדים הגיעו לביקור בקבוץ אחת לשישה שבועות.
את הקבוצה חינך המשורר נתן יונתן, שהטביע בהם רבות בתחומי תרבות, ספרות ואמנות ובמיוחד את אהבת השירים הרוסיים. רות אהבה מאוד לשיר ושירתה זכורה לרבים מהילדים באותה תקופה.

נורית, חברתה הטובה מילדות, כותבת: "רות אהבה מאוד לרקוד. היא רקדה יפה והשתתפה במופעי ריקוד שונים, גם בכנס המחולות בקיבוץ דליה (לפני שנות המוסד בשריד) וגם במהלך לימודי התיכון בשריד.
...

רות זלמנוביץ'
בת יהודית ויחזקאל שביט
נשואה לאריה
אם לבועז-1966 ויואב-1970

רות נולדה ב-1935 בחדרה, בקבוץ "אמריקה-בניר", להוריה יהודית ויחזקאל שטרן (שביט). היא הייתה אחת משלושת הילדים הראשונים של הקיבוץ שגדלה והתחנכה
בקבוצת "אורן", הקבוצה הראשונה של עין-השופט.
בגיל עשר וחצי היא עברה עם קבוצתה ללמוד בקבוץ שריד עד סיום י"ב.
הורי הילדים היו באים לבקרם כל שישה שבועות. גם הילדים הגיעו לביקור בקבוץ אחת לשישה שבועות.
את הקבוצה חינך המשורר נתן יונתן, שהטביע בהם רבות בתחומי תרבות, ספרות ואמנות ובמיוחד את אהבת השירים הרוסיים. רות אהבה מאוד לשיר ושירתה זכורה לרבים מהילדים באותה תקופה.

נורית, חברתה הטובה מילדות, כותבת: "רות אהבה מאוד לרקוד. היא רקדה יפה והשתתפה במופעי ריקוד שונים, גם בכנס המחולות בקיבוץ דליה (לפני שנות המוסד בשריד) וגם במהלך לימודי התיכון בשריד.
רות נודעה בקולה היפה והמתכתי והשתתפה במקהלות (כולל מקהלת-כיס קטנה בשריד – בה שרו הטובים ביותר). פה ושם היא גם שרה סולו במסגרת המקהלות. היא הייתה מוזיקאלית והופנתה לנגן בכינור אבל לא התמידה בכך והפסיקה.
רות אהבה ספורט, הייתה ספורטאית לא רעה ובעיקר לא החמיצה צפייה בספורט, קבוצתי, יחידים (אתלטיקה) ושחייה.
נ.ב. - רות הייתה תולעת ספרים, במיוחד אהבה לקרוא בלווי זלילת שוקולד, את שניהם היא 'בלעה' בהנאה".

רות התגייסה לצה"ל ב- 1953 ושירתה בגדוד 13 של חטיבת גולני.
ב- 1955 לאחר שחרורה מהצבא, חזרה לקבוץ ועבדה במקומות שונים וביניהם בלול.
בשנת 1957 היא נישאה לזאב שיק ועברה לחיות כשנה בלהבות-חביבה. לאחר שנפרדה מזאב, חזרה לעין השופט.
לאחר תקופה הכירה רות את משה קיימן, תלמיד אולפן מאוסטרליה ונישאה לו.
ב- 1962, כאשר עין-השופט אימצו את קבוץ ניר-עוז הצעיר, יצאו רות ומשה לניר-עוז במסגרת שנת שירות (ש"ש).
בניר-עוז נפרדו רות ומשה ולאחר זמן, הכירה את חבר הקיבוץ אריה זלמנוביץ' המכונה זלמן. רות וזלמן נישאו והקימו את ביתם בניר-עוז, שם נולדו שני בניהם – בועז (1966) ויואב (1970).

בראשית שנותיה בניר-עוז היא עבדה כשנתיים בלול, אח"כ בבישול במטבח. גם בעבודת החינוך היא התנסתה כמטפלת של ילדי בית הספר היסודי ובתיכון האיזורי "מעלה הבשור".
בהמשך היא עבדה כספרנית בספריית בית הספר האזורי "מעלה הבשור", שהייתה גם הספרייה האיזורית של כל ישובי חבל אשכול. גם בניר עוז היא הייתה אחראית על ספריית הקיבוץ. רות למדה ספרנות באוניברסיטה והשלימה תואר בספרנות.
בקבוץ הייתה פעילה בועדת הקשר לחיילים.
רות הייתה אוהבת ספר ומאז ילדותה קראה ללא הפסקה. עבודתה כספרנית הייתה בשבילה מימוש אהבה זו.

                                                                                                                                                  רפאל - אחיה

רות חלתה במחלה ממארת בתחילת שנות התשעים. לאחר ארבע שנות מאבק נפטרה
ב-1997 והיא בת 62 שנים.
היא נקברה בקיבוץ ניר-עוז, בו חיה שנים רבות. השאירה אחריה את זלמן בעלה, בניה בועז ויואב, אימה יהודית ואָחֵיה יפתח ורפאל.
.