רותי דקל 

רותי דקל
בת לגוטה ואוריאל להבי
נשואה לדני
אם לנעמה-1962, שלומית-1968, רם- 1970 ותמיר- 1973 

דברים על קברה:
רותי יקרה שלנו, תם המאבק, נגמרו המילים, נדמו הצלילים, כל שאהבנו, כל אוהביך, בוכים, הולכים אחריך בדרך לכאן, אל הגבעה - ללוות אותך למנוחת עולמים.
מאות לבבות פעמו עימך בתקווה, מושיטים לך יד, רוצים לעזור…  ואת משתפת, כנה, מבינה, מוכנה לכל ניסיון.
ומעל לכל משפחתך האוהבת, דני שאיתך תמיד, רם וענבר, ג'אש ונעמה, תמיר ומיה, שלומית ועמית, אימך גוטה, אחותך רוני, משפחתך במרחביה, שמונת נכדיך הנפלאים, את השמיים מוכנים להוריד למענך, מנסים כל דבר, בודקים בכל מקום, מלווים כל רגע -- ואת כל כך מעריכה זאת ומחזירה להם באהבה.

רותי הגיעה אלינו ממרחביה, שם נולדה ב – 25 בינואר 1939 ושם גדלה והתחנכה. הבית, בית של שורשים ותרבות יהודית, בתם של אוריאל וגוטה להבי. בית של מסירות לשליחות ולקיבוץ. רותי הבת הבכורה, אחריה אחותה רוני ואיצי הצעיר, שנפל במלחמת יום הכיפורים.
...

רותי דקל
בת לגוטה ואוריאל להבי
נשואה לדני
אם לנעמה-1962, שלומית-1968, רם- 1970 ותמיר- 1973 

דברים על קברה:
רותי יקרה שלנו, תם המאבק, נגמרו המילים, נדמו הצלילים, כל שאהבנו, כל אוהביך, בוכים, הולכים אחריך בדרך לכאן, אל הגבעה - ללוות אותך למנוחת עולמים.
מאות לבבות פעמו עימך בתקווה, מושיטים לך יד, רוצים לעזור…  ואת משתפת, כנה, מבינה, מוכנה לכל ניסיון.
ומעל לכל משפחתך האוהבת, דני שאיתך תמיד, רם וענבר, ג'אש ונעמה, תמיר ומיה, שלומית ועמית, אימך גוטה, אחותך רוני, משפחתך במרחביה, שמונת נכדיך הנפלאים, את השמיים מוכנים להוריד למענך, מנסים כל דבר, בודקים בכל מקום, מלווים כל רגע -- ואת כל כך מעריכה זאת ומחזירה להם באהבה.

רותי הגיעה אלינו ממרחביה, שם נולדה ב – 25 בינואר 1939 ושם גדלה והתחנכה. הבית, בית של שורשים ותרבות יהודית, בתם של אוריאל וגוטה להבי. בית של מסירות לשליחות ולקיבוץ. רותי הבת הבכורה, אחריה אחותה רוני ואיצי הצעיר, שנפל במלחמת יום הכיפורים.
עם דני, אנדרו שלנו, הם מקימים משפחה באוגוסט 1960, משפחה צעירה בעין-השופט עם הרבה אמונה תמימה. הם יוצאים לש.ש.ש בניר-עוז ופעילים בנושאי הצעירים. רותי תמיד איכפתית ומעורבת, יצירתית ומפעילה כמורה למוסיקה במשך 17 שנה במוסד ובקיבוץ. מחנכת במוסד, מרכזת ועדות תרבות וחברים, מזכירת הקיבוץ, פעילה מרכזית בגבעת-חביבה בתחום ההדרכה וכמרכזת בקורס המזכירים, ואח"כ חמש שנים הנציגה הבכירה של מפ"ם ומרצ בנעמ"ת - בייחוד בתחום של קורסים וקידום הנשים.

רותי , יקרה שלנו, לפני חודשיים קראת לי לבוא לביתך, בשארית הכוחות, הכתבת לי כמו צוואה: "תשמרו על הקיבוץ שלנו ובכל השינויים אל תוותרו על היחד והערבות ההדדית. הדבר הכי חשוב, שלא ניתן לשום כימות, הוא האנרגיה הטובה שנמצאת באוויר, האוכלוסייה התומכת, השמחה המלווה כל צעד של התאוששות".
ועוד אמרת: "... חלק מן הפחד שלנו לעשות דברים הוא הנושא של התקדימים ומכך אנחנו צריכים להשתחרר. חשוב שנלך יותר לקראת החברים, לא נשפוט ולא נדביק תוויות, שאנשים יהיו פחות ממורמרים ויותר מפרגנים.
בקול חנוק מדמעות הוספת: "הפרס הגדול שלי זה דני, הילדים והמשפחות שלהם. זה נותן המון כוח." 

נזכור אותך, יקרה, בחגים, מנצחת על המקהלה, בריקודים, בשדות הרחבים, בעומר, כשהשמש תשקע, בשולחנות הערוכים, בשיחות ובמועצות, עם ילדיך הטובים, בעיני נכדיך, ותמיד עם אנדרו שלך, שורשים וצמרות…
וכמו בשיר - …" את תלכי בשדה לבדך/ לא נצרבת בלהט השרפות/ בדרכים שסמרו מאימה ומדם/  וביושר לבב שוב תהיי ענווה ונכנעת/ כאחד הדשאים, כאחד האדם."
רותי שלנו שאהבנו.
                                                                                                                                             יגאל וילפנד 


רותי נפטרה בשנת 2001. היתה בת 62 במותה. השאירה אחריה את דני בעלה, ילדיה - נעמה, שלומית, רם, תמיר ומשפחותיהם, את אימה - גוטה להבי ואחותה רוני במרחביה.