תמר (טרסה) קפמן

תמר (טרסה) קפמן
בת לואיס ואנה
עלתה לארץ - 1952
אם לצביה (1937), מרים (1941)

תמר, או בשם לידתה – טרסה, נולדה בצ'ילה, בעיר טֶמוּקוֹ, ליד עיר המחוז קונְסֶפְסְיוֹן. הוריה - לואיס ואנה קַפְמָן הגיעו לצ'ילה מארגנטינה.
סבה של טרסה נולד ברוסיה. הוא השתייך לקבוצת היהודים שהברון הירש שלח אחרי הפרעות האנטישמיות ברוסיה, בסוף המאה ה-19, לארגנטינה ולארצות הברית. סבה של טרסה הגיע לעיירה מוֹזֶסְוִיל, בארגנטינה, שהקים הברון הירש. הסב היה אחד הרבנים בעיירה. אנשי מוֹזֶסְוִיל התפרנסו מחקלאות. העבודה הייתה קשה והמשפחה חייתה בדוחק. אביה של טרסה – לואיס היגר בגיל צעיר מארגנטינה לצ'ילה, לעיר טֶמוּקוֹ, והחל להתפרנס כסוחר נודד. הוא נשא לאישה את אנה, לבית מורגנשטרן. לאט לאט המשפחה החלה להתבסס, בזכות עיסקי המסחר של האב. טרסה הייתה בתם השניה של לואיס ואנה. קדם לה אח בכור, שנפטר בהיותו בן 13. היא נולדה ב – 1916. אחריה נולדו אֲחֵיהַ - מרדכי וחיים.
...

תמר (טרסה) קפמן
בת לואיס ואנה
עלתה לארץ - 1952
אם לצביה (1937), מרים (1941)

תמר, או בשם לידתה – טרסה, נולדה בצ'ילה, בעיר טֶמוּקוֹ, ליד עיר המחוז קונְסֶפְסְיוֹן. הוריה - לואיס ואנה קַפְמָן הגיעו לצ'ילה מארגנטינה.
סבה של טרסה נולד ברוסיה. הוא השתייך לקבוצת היהודים שהברון הירש שלח אחרי הפרעות האנטישמיות ברוסיה, בסוף המאה ה-19, לארגנטינה ולארצות הברית. סבה של טרסה הגיע לעיירה מוֹזֶסְוִיל, בארגנטינה, שהקים הברון הירש. הסב היה אחד הרבנים בעיירה. אנשי מוֹזֶסְוִיל התפרנסו מחקלאות. העבודה הייתה קשה והמשפחה חייתה בדוחק. אביה של טרסה – לואיס היגר בגיל צעיר מארגנטינה לצ'ילה, לעיר טֶמוּקוֹ, והחל להתפרנס כסוחר נודד. הוא נשא לאישה את אנה, לבית מורגנשטרן. לאט לאט המשפחה החלה להתבסס, בזכות עיסקי המסחר של האב. טרסה הייתה בתם השניה של לואיס ואנה. קדם לה אח בכור, שנפטר בהיותו בן 13. היא נולדה ב – 1916. אחריה נולדו אֲחֵיהַ - מרדכי וחיים.
בשנת 1922, בהיותה בת שש, נפטרה אימה. האב נותר עם שלושה יתומים קטנים. הוא השקיע בילדיו את מיטב כספו ודאג לחינוכם היהודי, לצד הלימודים בבתי הספר הממלכתיים. גם ללימודיהם הגבוהים הוא דאג. בגיל 16 החלה טרסה לימודי רוקחות באוניברסיטה בקונְסֶפְסְיוֹן. גם אחיה זכו ללימודים גבוהים  – מרדכי למד רפואה וחיים היה לעורך דין. האב - לואיס נפטר ב-1934

טרסה לא סיימה את לימודיה עקב נישואיה לראול ב - 1936. המשפחה הצעירה חייתה בסנטיאגו הבירה ונולדו להם שתי בנות – צביה ב-1937 ומרים ב-1941. לאחר שבע שנות נישואים נפרדו טרסה וראול.
ב – 1952 היא עלתה לארץ. היא באה בעקבות אחיה מרדכי, שהיה ממייסדי תנועת "השומר הצעיר" בצ'ילה וממקימי קיבוץ רמות מנשה בארץ. טרסה, שקיבלה את שמה העברי – תמר, באה עם שתי בנותיה לעין השופט, מאחר וברמות מנשה לא היו ילדים בגילן.
הקליטה בארץ ובקיבוץ הייתה קשה – ללא שפה, ללא חברים קרובים וללא הכרות עם המנהגים הקיבוציים.
לאט לאט החיים הסתדרו ותמר השתלבה, בדרכה השקטה בקיבוץ. בשנים הראשונות היא עבדה במטבח ובמכבסה. אח"כ עברה לעבוד בקומונת ילדים, שם ניתנה לה האפשרות להשתמש בכישורייה המופלאים בתפירת בגדי ילדים. היא הכניסה לעבודת בגדי הילדים את התפירה האישית, דבר שלא היה מקובל באותם ימים, כאשר הביגוד היה מאוד אחיד לכל הילדים. היא תפרה שמלות יפות לילדות, מעילים חמים לגיל הרך ובגדים חגיגיים לימי הולדת. הבגדים היפים שתפרה גרמו שמחה ואושר לילדים ולהוריהם. היא התמידה בעבודת התפירה עד גיל 93.
תמר זכתה לחיות יחד עם בנותיה, שהקימו את משפחותיהן בעין השופט. היא נהנתה מהנכדים שגדלו בקיבוץ ומהנינים שנולדו.
היא הייתה אישה שקטה שחיה את חייה בצנעה, מטפחת את משפחתה, מסורה לעבודתה ומאמצת את אורחות החיים הקיבוציים במלואם.
בשנים האחרונות היא עברה לבית הדר. בהתחלה היא חיה בדירונית ואח"כ בתוך הבית, כשהיא זוכה לטיפולן המסור והדואג של בנותיה ושל צוות הבית.

תמר נפטרה שבעת שנים, בספטמבר 2015, והיא בת 99 שנים. השאירה אחריה את בנותיה – צביה ומרים ומשפחותיהן, חמישה נכדים, שמונָה נינים ומשפחות אחיה – מרדכי וחיים.