ישראל קטינא

ישראל קטינא (קטונה)
בן בלומה וזיגמונד
עלה ארצה-1948
נשוי לשושנה
אב לעופר- 1954

נכתב ע"י עדי סנדלסון, נכדתו הצעירה, בעבודת שורשים שהכינה בשנת 2001.
זאב קטינא, הדוד של אבא עופר, סיפר על ישראל אחיו ז"ל:
"נולדנו בצ'יפה, כפר קטן בצ'כוסלובקיה שהיו בו כעשר משפחות יהודיות. להורינו קראו זיגמונד ובלומה קטונה. היינו ארבעה ילדים - פנינה, אני, טיבור (ישראל) ואדית. טיבור או טיבי כפי שכונה בפי כל נולד בשנת 1928.
למשפחה שלנו היה מפעל לבלוני סודה.
אני נשארתי שנה נוספת בבית הספר, משום שההורים שלנו לא רצו שטיבי יישאר שם לבד.
בשנת 1944 כשטיבי היה בן 16 הגרמנים באו ולקחו אותנו למחנות. אני נלקחתי למחנה עבודה ויתר המשפחה הובלה לאושוויץ. טיבי היה עם אבא בכל התקופה ההיא. למזלם היה במחנה שומר גרמני שדאג להם ללחם בטענה, שאבא שלנו מזכיר לו את אבא שלו.
כשהאמריקאים שיחררו את אושוויץ, הם חזרו לכפר. גם אחותי הגדולה פנינה ואני חזרנו. את אמא ואחותנו הקטנה אדית לא ראינו יותר.
אחותי הגדולה פנינה נשארה בכפר שכיום נמצא באוקראינה.
...

ישראל קטינא (קטונה)
בן בלומה וזיגמונד
עלה ארצה-1948
נשוי לשושנה
אב לעופר- 1954

נכתב ע"י עדי סנדלסון, נכדתו הצעירה, בעבודת שורשים שהכינה בשנת 2001.
זאב קטינא, הדוד של אבא עופר, סיפר על ישראל אחיו ז"ל:
"נולדנו בצ'יפה, כפר קטן בצ'כוסלובקיה שהיו בו כעשר משפחות יהודיות. להורינו קראו זיגמונד ובלומה קטונה. היינו ארבעה ילדים - פנינה, אני, טיבור (ישראל) ואדית. טיבור או טיבי כפי שכונה בפי כל נולד בשנת 1928.
למשפחה שלנו היה מפעל לבלוני סודה.
אני נשארתי שנה נוספת בבית הספר, משום שההורים שלנו לא רצו שטיבי יישאר שם לבד.
בשנת 1944 כשטיבי היה בן 16 הגרמנים באו ולקחו אותנו למחנות. אני נלקחתי למחנה עבודה ויתר המשפחה הובלה לאושוויץ. טיבי היה עם אבא בכל התקופה ההיא. למזלם היה במחנה שומר גרמני שדאג להם ללחם בטענה, שאבא שלנו מזכיר לו את אבא שלו.
כשהאמריקאים שיחררו את אושוויץ, הם חזרו לכפר. גם אחותי הגדולה פנינה ואני חזרנו. את אמא ואחותנו הקטנה אדית לא ראינו יותר.
אחותי הגדולה פנינה נשארה בכפר שכיום נמצא באוקראינה.
אני ברחתי לגרמניה וכעבור זמן קצר גם טיבי ברח לגרמניה והצטרף אלינו ל"שומר- הצעיר".
ב- 23 למאי 1948 עלינו ארצה כמעפילים. הגענו לחיפה וישר גייסו אותנו ל"הגנה". זה היה כמה ימים אחרי הכרזת המדינה.
טיבי קיבל שם ישראלי – ישראל.
עם פרוץ מלחמת השחרור גוייסנו לגדוד הרביעי של הפלמ"ח והשתתפנו בקרבות לשחרור ירושלים.
ישראל נשאר עוד כשנה וחצי בצבא ולאחר מכן בשנת 1950 הגיע לקיבוץ עין-השופט, המקום שבו גרתי.
את שוש, אשתו, ישראל הכיר בקיבוץ כפר-מסריק. לאחר שהשתחרר מהצבא, היא הצטרפה אליו ועברה לגור בעין-השופט. הם התחתנו בשנת 1953.
ב–1 לדצמבר 1954 נולד עופר בנם ולא היה מאושר ממנו. באותה תקופה ישראל היה נהג משאית.
כשעופר היה בן 10 חודשים ישראל נהרג בתאונת עבודה".

מרדכי טייכנר, חברו לגרעין,  כתב לזכרו: "...טיבי היה בחור חביב, יפה תואר עם שיער בלונדיני ועיניים כחולות - חלומה של כל נערה בקבוצת "חביבה רייק". הוא היה בחור שמח, חברותי, עליז ותמיד מחייך. הייתה בו תמיד מין קלילות מלבבת ללא כל התנשאות".


טיבי  נהרג בתאונת עבודה במוסך הקבוץ ב-1955 בהיותו בן 27 שנים. השאיר אחריו את אביו הקשיש, אשתו - שושנה, בנו בן השנה – עופר ואת זאב אחיו ומשפחתו.