צבי הוכמן

צבי הוכמן
בן רחל וברוך
עלה ארצה-1934
נשוי לירדנה
אב לאילן-1943, אביעזר-1950 ורחל-1953

דברים בהלוויה:
איש צנוע ועניו הלך מאתנו, כמה אהבנו אותו.
צבי נולד בעיירה וולוצלבק שבפולין ב- 1913 להוריו רחל וברוך הוכמן. אביו עסק במסחר והצליח לפרנס משפחה של ארבעה ילדים - בן, שלוש בנות ואימא מפנקת ואוהבת.
ילדותו של צבי עברה ליד נהר הוויסלה. כאשר האנטישמיות גוברת - הכול נעצר. אי אפשר להתקדם יותר, היהודים בגטו פיזי ורוחני. צבי כנער בן 18 מגיע למסקנה שאין מוצא וחייבים לעלות לארץ-ישראל. ההורים התקשו להבין למה בנם היחיד קם בוקר אחד ומחליט לעזוב אותם לטובת ארץ לא נודעת. האם מבוהלת, האב מבטיח הרים וגבעות - אך הבן עמד על שלו ולא ויתר.

בוורשה נפגש צבי עם אהרון אפרת שהיה חבר "ההנהגה הראשית" שמזהיר אותו שלא יוכל לנסוע ברכבת ללא קניית כרטיס. צבי מתעקש, ובכל זאת עולה לרכבת בלי לשלם. מתברר לו שאביו הגיע לוורשה, גייס כסף מהקרובים ושילם בעבור הכרטיס, אך צבי לא זכה להיפרד מאביו ומכל המשפחה, דבר שרדף אחריו כל חייו.
...

צבי הוכמן
בן רחל וברוך
עלה ארצה-1934
נשוי לירדנה
אב לאילן-1943, אביעזר-1950 ורחל-1953

דברים בהלוויה:
איש צנוע ועניו הלך מאתנו, כמה אהבנו אותו.
צבי נולד בעיירה וולוצלבק שבפולין ב- 1913 להוריו רחל וברוך הוכמן. אביו עסק במסחר והצליח לפרנס משפחה של ארבעה ילדים - בן, שלוש בנות ואימא מפנקת ואוהבת.
ילדותו של צבי עברה ליד נהר הוויסלה. כאשר האנטישמיות גוברת - הכול נעצר. אי אפשר להתקדם יותר, היהודים בגטו פיזי ורוחני. צבי כנער בן 18 מגיע למסקנה שאין מוצא וחייבים לעלות לארץ-ישראל. ההורים התקשו להבין למה בנם היחיד קם בוקר אחד ומחליט לעזוב אותם לטובת ארץ לא נודעת. האם מבוהלת, האב מבטיח הרים וגבעות - אך הבן עמד על שלו ולא ויתר.

בוורשה נפגש צבי עם אהרון אפרת שהיה חבר "ההנהגה הראשית" שמזהיר אותו שלא יוכל לנסוע ברכבת ללא קניית כרטיס. צבי מתעקש, ובכל זאת עולה לרכבת בלי לשלם. מתברר לו שאביו הגיע לוורשה, גייס כסף מהקרובים ושילם בעבור הכרטיס, אך צבי לא זכה להיפרד מאביו ומכל המשפחה, דבר שרדף אחריו כל חייו.
הנסיעה ברכבת חרוטה בזיכרונו של צבי. קבוצות יהודים המתינו בתחנות השונות והפתיעו את הנערים העולים לארץ. היהודים היו מצוידים בשתייה עוגות ופרחים.
בסופו של מסע, העולים הצעירים, מחופשים לתיירים מפחד הבולשת האנגלית, מגיעים ליוון ומשם באוניה עד חופי הארץ (1934).
בחוף חיכה להם טוביה לישנסקי - רכוב על סוס. העולים נלקחו למושב אביחיל וקיבלו מקום לינה ובגדי עבודה של פועלים מהיישוב. כך הגיע צבי לחדרה.

ב- 1937 התקבל אישור לעלות לג'וערה. ההתרגשות הייתה רבה. צבי התגייס כנוטר למשטרה הבריטית ועבד כשומר בג'וערה ובעבודות שדה.
לאחר שנבנה בית הילדים הראשון בעין השופט, הגיעו הילדים הראשונים מחדרה, וביניהם גם נערה חמודה שבאה מקיבוץ מענית להכשרה בעין השופט.
כך מכיר צבי את ירדנה וחוט של אהבה נשזר בין השניים. ירדנה אישה צנועה, שקטה ופעלתנית. נולדים להם שלושה ילדים: אילן, אביעזר ורחל, ילדים נפלאים שההורים גאים בהם מאוד.
צבי אדם רגיש ועדין, רצה את ילדיו יותר ממה שהרשו מוסדות הקיבוץ. בייחוד היה לו קשה עם בנו הראשון אילן. לא פעם התגנב מאחורי החלון והקשיב לבכיו, כי לבית ילדים אסור היה להיכנס. כשראה מטפלת היה בורח.
עם השנים המושכות התרופפו, והמטפלות הבינו שההורים הם חלק חשוב ביותר בגידול הילד. גם ירדנה הייתה מספיק אמיצה להיאבק כנגד מי שדגל ב"לינה המשותפת" ותמכה בלינה המשפחתית. צבי זוכר את מאבקה ועמידתה האיתנה בנושא, אותם הפגינה בנושא הרגיש הזה, שהסעיר את הקיבוץ בשנות השמונים.

מותה של ירדנה השאיר בצבי חותם של עצב וגעגועים. חסרונה של ירדנה ניכר היה בכול. צבי המשיך לטפח את הבית שכה אהבו שניהם. הוא המשיך לשמור על קשר של חברות וידידות רבה עם זאב טל, אותו הכיר עוד בימי נעוריו. כאשר צבי נזקק לטיפול מיוחד בחדרי חולים  - זאב ידידו היה בא, במסירות מעוררת קנאה, ואוסף אותו ב"מונית הפרטית" שלו למסע היומי סביב הקיבוץ.
תחסר לנו צבי, כי אנשים כמוך קצת קשה בימינו להכיר. ניחנת בצניעות, ענווה, הרבה מאור פנים ואסירות תודה על כל מה שניתן.
אוהבים אותך, יהי זכרך ברוך.

                                                                                                                                                 עופרה בריל


צבי נפטר בשנת 2006 והוא בן 93. השאיר אחריו את בניו אילן ואביעזר, בתו רחל ומשפחותיהם.