|
חנה ויינר
בת אסתר ומנדל סנדל
עלתה ארצה-1935
נשואה לשייקה
אם לחגית-1945 ועמרם-1950
דברים בהלוויה:
חנה נולדה להוריה אסתר ומנדל סנדל ב-1917 בעיר סלבוניסקי-ברוד שביוגוסלביה. אביה – מנחם, התפרנס מעבודה ביערות, וכאשר עסקי היערות הכזיבו פתח חנות לדברי סדקית.
אמה אסתר– מוצאה ממשפחה מיוחסת ועשירה בגליציה. בבית, הרבתה לשיר שירי עם יהודיים וניהלה יחד עם האב את עסקי המשפחה. למשפחת סנדל נולדו שישה ילדים.
בשנת 1931 קמה תנועת "השומר הצעיר" ביוגוסלביה. בין מייסדי התנועה היו בני משפחת סנדל המבוגרים יותר. אחרי זמן מה הצטרפה גם חנה הצעירה. לקראת מלחמת העולם השנייה היו בתנועה כ- 2000 שומרים. מייסדי התנועה היו בין מקימי קיבוץ שער- העמקים ומחניכיה צמחו לימים שני רמטכ"לים: דוד אלעזר (דדו) וחיים בר-לב.
...
|
|
חנה ויינר
בת אסתר ומנדל סנדל
עלתה ארצה-1935
נשואה לשייקה
אם לחגית-1945 ועמרם-1950
דברים בהלוויה:
חנה נולדה להוריה אסתר ומנדל סנדל ב-1917 בעיר סלבוניסקי-ברוד שביוגוסלביה. אביה – מנחם, התפרנס מעבודה ביערות, וכאשר עסקי היערות הכזיבו פתח חנות לדברי סדקית.
אמה אסתר– מוצאה ממשפחה מיוחסת ועשירה בגליציה. בבית, הרבתה לשיר שירי עם יהודיים וניהלה יחד עם האב את עסקי המשפחה. למשפחת סנדל נולדו שישה ילדים.
בשנת 1931 קמה תנועת "השומר הצעיר" ביוגוסלביה. בין מייסדי התנועה היו בני משפחת סנדל המבוגרים יותר. אחרי זמן מה הצטרפה גם חנה הצעירה. לקראת מלחמת העולם השנייה היו בתנועה כ- 2000 שומרים. מייסדי התנועה היו בין מקימי קיבוץ שער- העמקים ומחניכיה צמחו לימים שני רמטכ"לים: דוד אלעזר (דדו) וחיים בר-לב.
אחותה של חנה – יוליה סנדל, חניכת תנועת הנוער הציוני, הצטרפה לפרטיזנים עם הפלישה הגרמנית ליוגוסלביה ב-1941. יוליה נלחמה בשורות הפרטיזנים של טיטו, נתפסה ע"י הפאשיסטים, ישבה בכלא והוצאה להורג . יוליה זכתה לעיטור הגבורה הגבוה של הצבא היגוסלבי וחייה וגבורתה הונצחו בספר: "יוליה – פרטיזנית יהודייה ביוגוסלביה".
כדי לעלות לארץ-ישראל נישאה חנה ב-1935 בנישואים פיקטיביים והגיעה באנייה "פולניה" מטריאסטה.
בארץ, העוגן הראשון שלה היה קיבוץ שער-העמקים, בו רוכזה העלייה מיוגוסלביה.
ב- 1941 בעת חופשה בבית אלפא ומסילות הכירה את שייקה וינר. לאחר שנתהדק הקשר ביניהם הם נישאו והחליטו לעבור לעין השופט, בו היו לשייקה חברים מן התנועה בפולין.
חגית נולדה ב- 1945, עמרם נולד ב- 1950. גאוותם של חנה ושייקה לא ידעה גבול.
שייקה היה השליח הראשון של השומר-הצעיר בפולין לאחר המלחמה. הוא יצא לשליחות כשחגית היתה בת חצי שנה ושניהם חברים חדשים בעין-השופט.
בסוף שנות החמישים יצאה המשפחה לארגנטינה, כאשר שייקה היה רכז המשלחת של השומר-הצעיר בדרום אמריקה וחנה עזר כנגדו.
בשליחות זו הייתה חנה מעורבת בעקיפין בהבאתו בסתר של הפושע הנאצי אייכמן (1960), כאשר את מקומה במטוס אל-על לישראל, שבו הייתה צריכה להיות מוטסת על מיטה לניתוח גב דחוף בתל-השומר, נתפס בפקודת המוסד כדי להבריח את הפושע הנאצי.
בקיבוץ הייתה חנה מזכירת מפעל התובלה של עין השופט, רכזת וועדת הבריאות, ומביאה ראשונה של ריכוז אוצרות התיעוד של עין השופט לארכיון מסודר ולחדר הנצחה. היא דרשה וקיבלה תנאים משופרים לשני מפעלים אלו.
עבודתה לא התמצתה בתחומי הקיבוץ בלבד. היא שיתפה פעולה עם ארגון הארכיונאים בכל התנועה הקיבוצית והטביעה בו את חותמה.
בשנות השבעים יצאו שוב שייקה וחנה לארגנטינה, כשליחי לשכת הקשר (המוסד). בשליחותם זו טיפלו בעיקר ביהדות ממדינות המצוקה ובמיוחד בעליית יהדות רוסיה.
בשנים האחרונות עבדה חנה במפעל המשנקים.
כאשר נפטר שייקה ממחלת הסרטן ב- 1979, בגיל 69, התמודדה חנה עם האובדן בשקט ובענווה.
חנה היתה אישה אצילה. היא חיה את חייה בכבוד בביתה ולא נרתעה משום מאבק למען דברים שהאמינה בהם.
יהי זכרה ברוך.
עופרה בריל
חנה נפטרה ב-2008 והיא שבעת ימים, בת 91. השאירה אחריה את חגית ועמרם ומשפחותיהם. .
|
