צבי הוברמן

צבי הוברמן
בן צכנה ויעקב
עלה ארצה-1931
נשוי למרים
אב לישי-1940 ואסתר-1945

צבי נולד ב- 1910 להוריו צכנה ויעקב הוברמן, בעיירה ברוסיה הלבנה. בבית קיבל צבי חינוך יהודי שורשי ובגיל צעיר הצטרף לתנועת השומר הצעיר.המשפחה היגרה למונטריאול קנדה ושם הצטרף לקן "השומר הצעיר" והיה בין פעיליו.כבן הבכור במשפחה עזר לשאת בעול הפרנסה ועבד בחנות אביו.כאשר הצטרף לקבוצת עלייה א' ועזב את בית הוריו – היה זה צעד חלוצי ממש.הקבוצה עמה נמנה התארגנה ב- 1929, שנת המאורעות, אבל חיכתה לסרטיפיקטים.
ב-1931 קיבל צבי את תעודת העלייה במונטריאול.
בחודש אפריל מגיעים לחוף יפו ראשוני חברי עין השופט: צבי הוברמן, יוסף אייזנברג-איתן, צילה כהן, אריה וייצמן , משה בלומשטיין והינדה בלומשטיין-וייסמן. תחנתם הראשונה היתה במשמר-העמק.
אחרי שהות של שנה במשמר-העמק הם עברו לחדרה. צבי היה בין פעילי הקיבוץ וכיהן כסדרן העבודה הראשון. כל ערב היה עליו להתרוצץ במושבה ובלשכת העבודה בחולות חדרה.

...

צבי הוברמן
בן צכנה ויעקב
עלה ארצה-1931
נשוי למרים
אב לישי-1940 ואסתר-1945

צבי נולד ב- 1910 להוריו צכנה ויעקב הוברמן, בעיירה ברוסיה הלבנה. בבית קיבל צבי חינוך יהודי שורשי ובגיל צעיר הצטרף לתנועת השומר הצעיר.המשפחה היגרה למונטריאול קנדה ושם הצטרף לקן "השומר הצעיר" והיה בין פעיליו.כבן הבכור במשפחה עזר לשאת בעול הפרנסה ועבד בחנות אביו.כאשר הצטרף לקבוצת עלייה א' ועזב את בית הוריו – היה זה צעד חלוצי ממש.הקבוצה עמה נמנה התארגנה ב- 1929, שנת המאורעות, אבל חיכתה לסרטיפיקטים.
ב-1931 קיבל צבי את תעודת העלייה במונטריאול.
בחודש אפריל מגיעים לחוף יפו ראשוני חברי עין השופט: צבי הוברמן, יוסף אייזנברג-איתן, צילה כהן, אריה וייצמן , משה בלומשטיין והינדה בלומשטיין-וייסמן. תחנתם הראשונה היתה במשמר-העמק.
אחרי שהות של שנה במשמר-העמק הם עברו לחדרה. צבי היה בין פעילי הקיבוץ וכיהן כסדרן העבודה הראשון. כל ערב היה עליו להתרוצץ במושבה ובלשכת העבודה בחולות חדרה.

צבי היה אדם עקבי שלחם על שמירת ערכים של כיבוש העבודה ותוצרת עברית. תקופה קצרה גם עבד בסניף תנובה בחדרה, אך רוב הזמן עבד בבניין, רכש את המקצוע ותרם לבניין ולתכנון הקיבוץ בהתיישבות.
זו הייתה תקופת הבניין והפיתוח של הנקודה החדשה. יחד עם פוטי ויוסף איזנברג  התמסר לעבודה זו. בנוסף, מילא גם כמה תפקידים בוועדת חברים ובלהקה הדרמטית של הקבוץ.
הערכתו את חיי הקיבוץ, החברה והחינוך משתקפת במכתבים שכתב בעת ביקור משפחתי באמריקה בהם הוא מתייחס ממש ברחמנות כלפי חברים שעזבו: "כמה עלוב לראות את חברינו שעזבו – אין להם הווה מזהיר וגם עתידם מעורפל".
במרוצת השנים הצטרף לצוות של הנהלת חשבונות בקיבוץ ואחר-כך לעבודה משרדית במועצה האזורית.
צבי גם כיהן בועדת המוסד ובסיום קבוצת "זית" בירך: "אינכם באים אל המוכן. אנו, הראשונים, הצלחנו רק להקים את היסוד, עליכם החובה להמשיך במלאכה וליצור הרגשת בית שלמה".
בתקופה האחרונה לחייו התמסר לעבודה במועצה, ולמרות הגיעו גיל הפרישה לא היה ביכולתו להינתק ממנה. הוא המשיך לקום מוקדם בבוקר לעבודתו ולחזור לפנות ערב, כאילו השנים לא פגעו ביכולתו הפיזית.
תוך נסיעה בענייני עבודה נפטר פתאום, כרע ונפל על משמרתו.                                                      
                                                                                                                                                        דפי נזכור


צבי נפטר ב-1976 והוא בן 66. השאיר אחריו את אשתו מרים, ילדיו - ישי ואסתר ובני משפחותיהם.