עמירה פדן
בת פנינה וברל קרן
אמא ליפעת [1967], ארז [1969]

עמירה  נולדה בשנת 1943 בעין השופט, להוריה – פנינה וברל, שהיו ממייסדי הקיבוץ. אימה הייתה אשת חינוך. אביה היה איש בטחון וכיהן בתפקידים מרכזיים בקיבוץ. במשפחה היו ארבע בנות – עדנה, הבכורה, עמירה והתאומות רחל ויהודית. 
עמירה גדלה בקבוצת "מעיין" בקיבוץ ובקבוצת "אשל" במוסד הרי אפרים, וסיימה את המוסד ב-1962. בצבא היא שירתה כמורה חיילת.
ב-1964 היא נישאה לאיתי פדן והם חיו במשמר העמק מספר שנים. יפעת נולדה ב-1967. ארז, נולד ב-1969.
המשפחה יצאה לשליחות של תנועת השומר הצעיר בארה"ב...

עמירה פדן
בת פנינה וברל קרן
אמא ליפעת [1967], ארז [1969]

עמירה  נולדה בשנת 1943 בעין השופט, להוריה – פנינה וברל, שהיו ממייסדי הקיבוץ. אימה הייתה אשת חינוך. אביה היה איש בטחון וכיהן בתפקידים מרכזיים בקיבוץ. במשפחה היו ארבע בנות – עדנה, הבכורה, עמירה והתאומות רחל ויהודית. 
עמירה גדלה בקבוצת "מעיין" בקיבוץ ובקבוצת "אשל" במוסד הרי אפרים, וסיימה את המוסד ב-1962. בצבא היא שירתה כמורה חיילת.
ב-1964 היא נישאה לאיתי פדן והם חיו במשמר העמק מספר שנים. יפעת נולדה ב-1967. ארז, נולד ב-1969.
המשפחה יצאה לשליחות של תנועת השומר הצעיר בארה"ב בשנים 1978-1975. בשובם הם חזרו למשמר העמק ועמירה החלה ללמוד באוניברסיטת חיפה את התואר הראשון בתולדות האומנות. ב-1980 המשפחה עברה לעין השופט ועמירה ואיתי נפרדו. 
                בסיום לימודיה היא התחילה לעסוק בהוראת תולדות האומנות במוסד הרי אפרים. במקביל היא ריכזה במשך כשנתיים את הוראת האומנות בתנועות הקיבוציות מטעם מחלקת החינוך של ברית התנועה הקיבוצית. במהלך שנות ה-90 היא למדה לתואר שני באוניברסיטת תל אביב, והפכה למרצה מבוקשת בתחום האומנות. לאורך שנות עבודתה בהוראת תולדות האומנות היא יצאה לסיורים לימודיים בחו"ל כדי להעשיר את הידע שלה. 
              במהלך שנות ה-90 היא סיימה את שנות ההוראה שלה במוסד והקימה ענפון אישי של מתן הרצאות בתחום האומנות בקתדרה ללימודי מבוגרים של המועצה ובמסגרת חוגי אומנות בחיפה, טבעון, זיכרון יעקב והקריות. בנוסף היא לימדה בהתנדבות בביה"ס היסודי של גלי, נכדתה, ביקנעם, והקימה חוג לאומנות עם נעמה ברעם, בספריית הילדים בעין השופט. הרצאותיה היו ידועות ברוחב הידע שהיא הביאה. היא ידעה לרתק את תלמידיה בלהט שבו לימדה, בעושר התכנים שהיא שילבה ואהבת האומנות שהיא ניחנה בה. היא ראתה בהוראת האומנות שליחות שמביאה את  מגוון תחומי האומנות – ציור, פיסול, מוזיקה, ספרות ושירה. את כל התחומים האלה היא שילבה בהרצאות שהייתה נותנת. גם מדברי התודה שכתבו לה הילדים ניתן לראות את העושר התרבותי הגדול שהיא הביאה בפניהם. 
              עמירה הייתה שותפה לחיים החברתיים של הקיבוץ ותמיד השתדלה לתרום את מקורות הידע שלה לאירועים השונים. היא ידעה לראות את הטוב והחיובי בכל דבר שעשתה ורכשה לעצמה חברות, שהלכו איתה לאורך השנים.
אימה נפטרה ב-2009. אביה נפטר ב-2011. 
בשנים האחרונות היא נעשתה מוגבלת פיזית יותר ויותר, דבר שפגע בעצמאותה. בשנתיים האחרונות לחייה היא עברה לבית הדר. ילדיה – יפעת וארז, ואחיותיה – עדנה, יהודית ורחל סעדו אותה ותמכו בה במסירות רבה.  

עמירה נפטרה בנובמבר 2022 והיא בת 79. השאירה אחריה את יפעת ומשפחתה, ארז ומשפחתו, הנכדים – צוף, דרור, עופר, כליל, רון וגלי, אחיותיה – עדנה, רחל, יהודית ומשפחותיהם והמשפחה הרחבה של הוריה.