פנינה קרן

פנינה קרן
בת פייגה ואברהם אירלין
עלתה ארצה-1933
נשואה לברל
אם לעדנה-1937, עמירה-1943, רחל ויהודית-1946

דברים בהלוויה – רחל בתה:
אמא יקרה -
רק ביום שישי נסעתי איתך לבית חולים לבדיקות לאחר נפילתך. קיווינו, שכמו בכל הפעמים הקודמות תקומי ותתאוששי כעוף החול. אבל הפעם גופך בגד בך.
ב-97 שנותייך הספקת כה הרבה - הגשמת עם חברייך את חלום הציונות, הֵקַמְת את קיבוצנו והֵקַמְת עם אבא משפחה לתפארת. היו לך חיים מלאים ויפים שהעניקו לך סיפוק וגאווה.
נולדת בפולין ב-1911, בעיר רובנה, להוריך שומרי המסורת – פייגה ואברהם אירלין. שבע בנות הייתן במשפחה. כשבגרתן, עזבה סוסיה לארגנטינה, גניה לצרפת ואת עלית ארצה. הורייך התנגדו לעלייתך, ונעתרו לך רק לאחר שביתת רעב עיקשת. אחרונה עלתה ארצה אחותך הצעירה, חנה. שלוש אחיותייך שהקימו משפחות בפולין, נספו עם ילדיהן בשואה.

עלית ארצה בשנת 1933. הגעת לחדרה לקיבוץ "בניר" ובאותה שנה התחתנתם, את ואבא.
...

פנינה קרן
בת פייגה ואברהם אירלין
עלתה ארצה-1933
נשואה לברל
אם לעדנה-1937, עמירה-1943, רחל ויהודית-1946

דברים בהלוויה – רחל בתה:
אמא יקרה -
רק ביום שישי נסעתי איתך לבית חולים לבדיקות לאחר נפילתך. קיווינו, שכמו בכל הפעמים הקודמות תקומי ותתאוששי כעוף החול. אבל הפעם גופך בגד בך.
ב-97 שנותייך הספקת כה הרבה - הגשמת עם חברייך את חלום הציונות, הֵקַמְת את קיבוצנו והֵקַמְת עם אבא משפחה לתפארת. היו לך חיים מלאים ויפים שהעניקו לך סיפוק וגאווה.
נולדת בפולין ב-1911, בעיר רובנה, להוריך שומרי המסורת – פייגה ואברהם אירלין. שבע בנות הייתן במשפחה. כשבגרתן, עזבה סוסיה לארגנטינה, גניה לצרפת ואת עלית ארצה. הורייך התנגדו לעלייתך, ונעתרו לך רק לאחר שביתת רעב עיקשת. אחרונה עלתה ארצה אחותך הצעירה, חנה. שלוש אחיותייך שהקימו משפחות בפולין, נספו עם ילדיהן בשואה.

עלית ארצה בשנת 1933. הגעת לחדרה לקיבוץ "בניר" ובאותה שנה התחתנתם, את ואבא.
בחדרה עבדת עם התינוקות הראשונים, ולמדת את המקצוע מבכירי רופאי הילדים. המשכת בעבודה זו שנים רבות כמטפלת מקצועית ומנוסה.
את ואבא הקמתם את המשפחה וגידלתם ארבע בנות- עדנה (1937), עמירה (1943), ואותנו התאומות-
יהודית ורחל (1946).                                       
מילדותי אני זוכרת את הבילויים המשפחתיים בשעות הערב, בדירה הצנועה והמטופחת - ארוחת הארבע, משחקים, עבודות יצירה קטנות וסיפורים שאהבת לספר לנו. בימי שבת יצאנו לטיולים משפחתיים בשדות וביערות. אהבת מאוד את הטבע - אספת אבנים מיוחדות, עלי שלכת ואהבת לייבש פרחי בר בין דפי הספרים. על השולחן סידרת תמיד פרחים בטוב טעם. העציצים שטיפחת הפכו את המרפסת הבית לגן פורח.

כשנולדו הנכדים, לא היתה מאושרת ממך. עזרת לנו רבות בגידולם. ידעתי שאם עלינו לנסוע ליום שלם, אנו משאירים את הבנות בידיים טובות ובטוחות והיינו שקטים ורגועים.
אי אפשר שלא להזכיר את הארוחות המשפחתיות שהכנת עם אבא- מרק הקניידעלך המפורסם, אולניק, בורקס, צ'יפס, שניצל ועוד... ליכדת סביבך את כל המשפחה.
עם השנים עבדת כמטפלת במוסד החינוכי. בסיום אותן שנים, התחלת לעבוד ב"משנקים", שם היית פועלת חרוצה, קפדנית ומסורה. 
בשנים האחרונות חלה ירידה בתפקודך ועברת ל"בית-הדר". אהבת מאוד את העבודה בסדנא לעבודות היד. מן הצוות שליווה אותך שמענו רק טובות - אישה צנועה, שקטה, אצילה, נעימת הליכות, מחייכת, בעלת חוש הומור וכוחות נפש המתמודדת עם קשיים ולא מוותרת.

אמא, תמיד היית אופטימית ברוחך. את ואבא חייתם כזוג יונים- את דואגת לו ומטפלת בו בחום, אהבה ומסירות. הוא דואג ושומר עלייך יומם וליל. יום-יום הייתם יוצאים לטיול משותף בקלנועית סביב הקיבוץ. זוגיות מופלאה מעל ל- 70 שנה.
נפרדת מאיתנו בשיבה טובה. בשנותייך האחרונות זכית לטיפול חם ותומך ב"בית-הדר", וזכית לכך שכולנו, ארבע בנותייך, חיות בקיבוץ.
היית מוקפת במשפחה חמה ואוהבת עד יומך האחרון.   
                                                                               
                                                                                                                                  בשם בנותייך – רחל לוטן


פנינה נפטרה שבעת ימים בשנת 2009. היתה בת 97 במותה. השאירה אחריה את ברל – בעלה, בנותיה – עדנה, עמירה, רחל, יהודית ומשפחותיהן.