אבנר דיין

בן יהודית ויהושע דיין
נישואים ראשונים: מתלה
בת זוג שנייה: זהבה קולקופסקי
אב לגלית ז"ל [1965], עודד [1967], עירא [1970], עומר [1974], ערן [1962], עדי [1966], רז [1970]

אבנר נולד בעין השופט ב-1944, להוריו - יהושע ויהודית דיין, שהצטרפו לעין השופט עם הקמת הקיבוץ ב-1937, ונמנו על קבוצת המייסדים. יהושע, בן נהלל, נשא בתפקידי ניהול מרכזיים בקיבוץ ובאזור כראש מועצה. יהודית, בת למשפחת זק"ש, עלתה לארץ מגרמניה והייתה מהמטפלות הראשונות של ילדי הקיבוץ הרכים. ליהודית ויהושע היו שלושה בנים – אמציה, אבנר ויואב. אביו נפטר ב-1978, אימו נפטרה ב-1996.
         אבנר גדל בקב' רימון בקיבוץ ובמוסד הרי אפרים. ב-1962 הוא סיים את המוסד. לצבא הוא לא התגייס בגלל ניתוח גב שעבר בגיל 18. הוא נישא למטלה [1964], שהגיעה לאולפן בעין השופט מפינלנד, ונולדו ילדיהם – גלית ז"ל [1965], עודד [1967], עירא [עירד] [1970] ועומר [1974].
...

בן יהודית ויהושע דיין
נישואים ראשונים: מתלה
בת זוג שנייה: זהבה קולקופסקי
אב לגלית ז"ל [1965], עודד [1967], עירא [1970], עומר [1974], ערן [1962], עדי [1966], רז [1970]

אבנר נולד בעין השופט ב-1944, להוריו - יהושע ויהודית דיין, שהצטרפו לעין השופט עם הקמת הקיבוץ ב-1937, ונמנו על קבוצת המייסדים. יהושע, בן נהלל, נשא בתפקידי ניהול מרכזיים בקיבוץ ובאזור כראש מועצה. יהודית, בת למשפחת זק"ש, עלתה לארץ מגרמניה והייתה מהמטפלות הראשונות של ילדי הקיבוץ הרכים. ליהודית ויהושע היו שלושה בנים – אמציה, אבנר ויואב. אביו נפטר ב-1978, אימו נפטרה ב-1996.
         אבנר גדל בקב' רימון בקיבוץ ובמוסד הרי אפרים. ב-1962 הוא סיים את המוסד. לצבא הוא לא התגייס בגלל ניתוח גב שעבר בגיל 18. הוא נישא למטלה [1964], שהגיעה לאולפן בעין השופט מפינלנד, ונולדו ילדיהם – גלית ז"ל [1965], עודד [1967], עירא [עירד] [1970] ועומר [1974].
ב-1980 הוא נפרד ממטלה ויצר קשר זוגי עם זהבה, שהתאלמנה מדודי קולקופסקי. הוא התייחס לשלושת ילדיה – ערן, עדי ורז כאילו היו ילדיו, יחד עם שלושת בניו. המשפחות שהקימו הילדים, ברבות השנים, והנכדים שהתווספו היו לאבנר מקור של נתינה והתמסרות מתוך אהבה.
        בקיבוץ הוא החל לעבוד כנהג בענף ההובלה. בשנות השבעים הוא עבד במפעל המשנקים בתחום הטכני. בסוף שנות השבעים הוא עבר למוסך החקלאי וניהל אותו שנים רבות, עד יציאתו לגימלאות ב-2015. בשנים 1990-1989 הוא למד נפחות אצל האמן אורי חופי מעין שמר, והיה לאמן ברזל, שעבודותיו פזורות בקיבוץ ומוסיפות לנופו. גם ביתו מלא בעבודותיו. בעבודתו במוסך הוא חנך בני נוער, שמצאו בו אדם קשוב, מכבד, יודע לכוון, ללמד ולתמוך.
לאחר פרישתו לגימלאות הוא הקים לעצמו מקום אישי, שנקרא בפיו "הבוטיק", שם יצר עבודות בברזל וטיפח את המקום כחלקת אלוהים הקטנה שלו. הבוטיק שלו הפך למקום מפגש עם חבריו, שהיו באים לשתות קפה בבוקר ולהחליף חוויות מידי יום. בשנים האחרונות רז הצטרף לעבוד בסטודיו על הפרויקטים שלו. עם לכתו של אבנר, דמותו תשמר שם בזכות ההמשך של רז.
           אבנר אהב את עין השופט, חי ונשם את הקיבוץ וראה בו את המקום בו הוא חי באופן המלא ביותר. השינויים באורחות החיים וההפרטות שבאו בעקבותיהם לא היו לרוחו והוא התגעגע לקיבוץ הישן.
היו לו "ידי זהב". הוא אהב לעזור והיה נרתם לכל בקשה שהופנתה אליו, בזכות הלב הטוב שהיה לו והידיים הטובות, שידעו לתרגם את בקשות העזרה לפתרונות ממשיים. יעידו התודות הרבות שנכתבו לו בעלוני הקיבוץ. הוא יזם דברים רבים בקיבוץ, בהם ראה את האפשרות לשנות ולקדם דברים – הקים ענפון תיירות של טיולי טרקטורונים באזור, בשנות התשעים. היה הכוח המבצע של "שביל הסיפורים" באזור בתי הילדים. היה מתריע על מיפגעים בקיבוץ ועוד יוזמות נוספות. הסיפור הדרמטי ביותר קרה בשנים הראשונות של שנות השמונים כאשר עגלה נגררת של משאית נפלה על כמה מילדי קב' "נרקיס". אבנר, בתושייה רבה, מצא פתרון איך להרים את הנגרר ולהוציא את הילדים הלכודים בשלום.

אבנר נפטר בפתאומיות במרץ 2023. היה בן 79 במותו. השאיר אחריו את זהבה, בת זוגו. את שלושת בניו – עודד, עירא, עומר ומשפחותיהם. את ילדיה של זהבה – ערן, עדי ורז ומשפחותיהם. ארבעה עשר נכדים ושני נינים. את שני אחיו – אמציה ויואב ומשפחותיהם וחברים רבים.