יהושע דיין
בן בתיה ואליהו
עלה ארצה-1910
נשוי ליהודית
אב לאמציה-1938, אבנר-1944 ויואב-1951

יהושע נולד ב- 1909 בעיר זשקוב שברוסיה להוריו בתיה ואליהו דיין, שהיו משפחה ציונית וחלוצית. אביו - אליהו איש העליה השניה, היה בין מייסדי מושב עין-גנים, שקיים היום כשכונה בפתח תקווה.
 ילדותו של יהושע משקפת חיי ילד למשפחה חלוצית בצעדיה הראשונים בימים ההם. בהיותו בן שנה וחצי עלתה אמו בתיה עם שלושת ילדיה הרכים והצטרפה לאביו אליהו. הם עברו את תלאות מלחמת העולם הראשונה: רעב, נדודים וגירושים שכפו עליהם התורכים.

בינואר 1923 עברה המשפחה לנהלל...

יהושע דיין
בן בתיה ואליהו
עלה ארצה-1910
נשוי ליהודית
אב לאמציה-1938, אבנר-1944 ויואב-1951

יהושע נולד ב- 1909 בעיר זשקוב שברוסיה להוריו בתיה ואליהו דיין, שהיו משפחה ציונית וחלוצית. אביו - אליהו איש העליה השניה, היה בין מייסדי מושב עין-גנים, שקיים היום כשכונה בפתח תקווה.
 ילדותו של יהושע משקפת חיי ילד למשפחה חלוצית בצעדיה הראשונים בימים ההם. בהיותו בן שנה וחצי עלתה אמו בתיה עם שלושת ילדיה הרכים והצטרפה לאביו אליהו. הם עברו את תלאות מלחמת העולם הראשונה: רעב, נדודים וגירושים שכפו עליהם התורכים.

בינואר 1923 עברה המשפחה לנהלל ויהושע בן 13. כאן עברו עליו נעוריו עם בני המושב בעבודה ובתורה. במשך כל היום עזר בעבודת המשק. הלימודים החלו בשעה 16:00 ונמשכו עד שעות הערב. המורה הראשון, משולם, הקנה לנערים ידיעות רחבות בספרות העברית והעולמית. לאחר מכן הם שמעו תורה מהסופר והעיתונאי אבא אחי-מאיר, מייסד "ברית הבריונים" שדעותיו החברתיות-פוליטיות הימיניות השפיעו על חלקם. אך אצל רוב בני הנוער התגבשה השקפת עולם  מנוגדת לחלוטין לדעותיו של אחי-מאיר והם הושפעו ממפלגת "הפועל הצעיר" ומנהיגיה הדגולים ובמיוחד מחיים ארלוזרוב.
בנהלל חי גם אחיו של אליהו, שמואל ואשתו דבורה, שהיו מראשי מפא"י. ילדיהם - משה, זוריק ונורית היו מבלים הרבה בביתם של אליהו ובתיה, הוריו של יהושע, כאשר ההורים היו בעסקי המפלגה והיישוב.
באותם שנים הכיר את יהודית והשניים קשרו את גורלם יחדיו. 
החיים היו תוססים ומעניינים, אולם הרמה השוויונית של נהלל לא סיפקה את יהושע ובקיץ 1927 הוא עבר לדגניה ב' – להתנסות בחיי קבוצה. ב-1937 בעת שקיבוצנו התכונן לעלייה על אדמות ג'וערה, הצטרפו יהושע ויהודית לקיבוץ "אמריקה-בניר",
עין-השופט כיום.

בימי מלחמת העולם השנייה התגייס לבריגדה. את רשמיו וחוויותיו העלה על הכתב במכתב שכתב לילדי הקיבוץ הראשונים מקבוצת "אורן": "...כשמקבלים מכתב מהבית ריח השדה נודף ממנו, ואתה רואה לפניך את השדות הירוקים בשלל צבעי הפרחים ואת פריחת העצים בגנים, שדה התלתן הירוק והרך, השעורה המתחילה להשתבל וכו'... והחברים העייפים ודאי צריכים להתגייס בשבתות להציל את המצב בענפים... ואני במקום כה נידח ורחוק מארצנו... בכל זאת ילדים חביבים, אין ברירה ואנו חייבים להציל את שארית פליטת ישראל, לנקום את נקמת בני עמנו שנרצחו בצורה כה נתעבת. לשם כך הריני מוכרח להתגבר על רגשותיי, על געגועיי לבני משפחתי, חבריי וילדי קיבוצי, ולאותה אדמה אשר עליה גדלתי, ממנה ינקתי ואותה עבדתי כל ימי חיי באמונה."

דן דקל, חברו לקבוצה של בנו הבכור אמציה ומבני הקבוצות הראשונות של הקיבוץ, כותב עליו: "...גדלנו במציאות שונה מזו של היום. אנו גדלים ועוברים את חוויות הילדות כשיהושע, כמו הורים אחרים, מטביע את חותמו.
יהושע הוא קשר ליישוב הוותיק. הוא נהלל, עם סבתא בתיה. הוא המשפחה הגדולה המשתרעת על פני יישובים וקיבוצים.
יותר מאוחר, כשאנו כבר במוסד – יהושע הוא פיתוח שותפות תענך – הדר העמק. יהושע הוא הפלחה, הוא ריכוז המשק, הטלת סמכות, כושר ביצוע בהחלטיות עצומה ולעתים בנוקשות. גם השתתפות בדיונים חברתיים וביצירת ערכי תרבות וחג ובעיקר החג החקלאי. המוזיקה הקלאסית המלווה את המשפחה לאורך השנים, וליהושע חלק משלו בה. יהושע הוא זיכרון של שורש עמוק ורחב. של כפיים בריאות ומוצקות, של כוח, של צמיחה ופריחה, ופרי שהבשיל ונבט מחדש".

בעין-השופט פעל וחי יהושע עד יומו האחרון, חיים רבי תוכן ומעש. כמעט ואין שטח בחיי הקיבוץ, ובעיקר בתחום המשקי, שבו לא השקיע מרץ ועשייה.
הוא עבד בפלחה, היה פעמיים מרכז משק. הדריך את הגרעין המייסד של קיבוץ סאסא וליווה אותם בשנתם הראשונה כקבוץ (1949). בשנים 1958-60 כיהן כראש המועצה האזורית מגידו. היה פעיל בקבוץ הארצי במחלקה לכלכלה ומשק ורכז המחלקה לנכסי הקבוץ הארצי.
בקבוץ כיהן כרכז וועדת השתלמות שמאוד החשיב את המאמץ להוציא צעירים ללימודים ולשלבם באחריות ובהובלה של ענפי המשק.

כותב עליו חברו ושכנו יזהר ירון בדברי ההספד: "...יהושע! חברי כאח לי, שייך היית לגזע הנפילים. חלוץ בן חלוצים אשר במעשיו ובחייו של הבן לא ביישו את אלה של האבות וההורים. ראית בראש ובראשונה את חשיבותו של המעשה הגדול, הקובע עובדה. ועם כל חשיבותו של המעשה לא התעלמת מערכה הגדול של המחשבה. תמיד ראית גם את ההשלכות הרוחניות המהוות את היסוד והבסיס לכל מעשיך. ואכן אותו מעש שהיה כה חשוב בעיניך השתרע על שטחים רבים ושונים... היו תפקידים שונים שמילאת, אך לעתים רחוקות נמצא אותם אצל אדם אחד ויחיד. אולם אתה העזת, ותעוזה זו היא שהפיחה רוח והצמיחה כנפיים לכל מעשיך... על גבעה זו יתייצבו לעינינו כל תרומותיך במלוא גודלן. שלום לעפרך, יהושע היקר" .

                                                                                                                                               יגאל וילפנד


יהושע נפטר בשנת 1978 לאחר מחלה קשה והוא בן 68. הניח אחריו את אשתו יהודית ושלושת הבנים - אמציה, אבנר, יואב ובני משפחותיהם.