|
יהודית טייכנר
בת קורנליה ואטילה אייזלר
עלתה לארץ - 1948
נשואה למרדכי
אמא למאיר [1950], עדנה [1954], יורם [1957], אופיר [1965]
יהודית נולדה ב-1929 ברקושפלוטה, עיירה קטנה ליד בודפשט. בתם הבכורה של קורנליה, לבית הוייר, ואטילה אייזלר. היו לה שני אחים קטנים - דיורי וטומי. אביה היה בעל חנות מכולת ואימה עקרת בית. המשפחה לא הייתה אמידה מבחינה כלכלית אבל שייכת לשבט משפחתי גדול וְעָנֶף.
יהודית הייתה בת 10 כאשר פרצה מלחמת העולם השנייה. הונגריה הייתה אחת ממדינות החסות של גרמניה, ובשנות המלחמה הראשונות לא היה שינוי במצבם של רוב יהודי הונגריה, לבד...
|
|
יהודית טייכנר
בת קורנליה ואטילה אייזלר
עלתה לארץ - 1948
נשואה למרדכי
אמא למאיר [1950], עדנה [1954], יורם [1957], אופיר [1965]
יהודית נולדה ב-1929 ברקושפלוטה, עיירה קטנה ליד בודפשט. בתם הבכורה של קורנליה, לבית הוייר, ואטילה אייזלר. היו לה שני אחים קטנים - דיורי וטומי. אביה היה בעל חנות מכולת ואימה עקרת בית. המשפחה לא הייתה אמידה מבחינה כלכלית אבל שייכת לשבט משפחתי גדול וְעָנֶף.
יהודית הייתה בת 10 כאשר פרצה מלחמת העולם השנייה. הונגריה הייתה אחת ממדינות החסות של גרמניה, ובשנות המלחמה הראשונות לא היה שינוי במצבם של רוב יהודי הונגריה, לבד מאלה שלא הצליחו להוכיח את אזרחותם ההונגרית ושילמו על כך בחייהם. במרץ 1944 פלשה גרמניה להונגריה, בעקבות חבירתה של הונגריה לבעלות הברית.
עם הפלישה החלו גזרות קשות נגד היהודים וחנות המכולת של אביה הוחרמה. כחודשיים לאחר הכיבוש המשפחה נאלצה לעזוב את ביתה ולעבור לגור בצפיפות באזור בו רוכזו היהודים. החיים נעשו קשים מאוד ומספר שבועות לאחר מכן המשפחה כולה נשלחה לאושוויץ / בירקנאו. באושוויץ הופרד האב מהמשפחה וגורלו לא נודע. יהודית בת ה-15, אימה ושני אחיה הקטנים פגשו את ד"ר מנגלה, שבהינף יד הפריד ביניהם. יהודית פנתה ימינה, ונשארה בחיים. אימה ושני אחיה הופנו שמאלה, אל המשרפות.
הנערה הצעירה הגיעה לבלוק הנשים, בלוק 12, ושם עברה ארבעה חודשים של קור, רעב, מחלות וסבל רב, שמיעטה לספר עליו לבני משפחתה. אחרי מספר סלקציות, שמהן ניצלה, היא הועברה למחנה ריכוז ליד נירנברג, שם עסקו האסירות בפינוי הריסות מההפצצות של בנות הברית. לאחר מכן היא עברה למחנה ריכוז בצ'כיה, עד לשחרור המיוחל, אליו הגיעה חולה ותשושה.
יהודית חזרה לבית המשפחה, בתקווה להתאחד עם בני משפחתה וגילתה שבבית מתגוררים זרים. איש ממשפחתה הקרובה לא שרד. היא הגיעה עם זרם הפליטים למחנות בגרמניה, שם התחברה לקבוצת צעירים מ"השומר הצעיר", שנקראו קבוצת "חביבה רייק", ע"ש הצנחנית שיצאה לעזור ליהודי ארצה וניספתה. חברי קבוצת "חביבה רייק" היו צעירים כמוה, שעברו את המלחמה ונותרו בחיים. בגרמניה היא הכירה את מרדכי טייכנר ויחד הם החלו לשקם את חייהם.
במאי 1948, כשבוע לאחר הכרזת המדינה, הם עלו לארץ עם שאר חברי גרעין "חביבה רייק", והחלו את חייהם בארץ, בקיבוץ כפר מסריק. ב-1949 חברי הגרעין הגיעו לעין השופט ומאז עד מותה זה היה ביתה.
יהודית ומרדכי הקימו משפחה, לאחר כל התלאות הקשות שעברו שניהם, ונולדו ילדיהם – מאיר [1950], עדנה [1954], יורם [1957] ואופיר [1965]. עדנה, בתם, נולדה עם בעיות רפואיות, ואושפזה במוסדות המתאימים למצבה, כשההורים מבקרים אותה ושומרים על קשר עימה. ב-1973, בהיותה בת 19, היא נפטרה.
בשלושים השנים הראשונות לחייה בקיבוץ עבדה יהודית כמטפלת בגיל הרך. היא הייתה מטפלת אהובה ומסורה וזכתה לגדל דור שלם של ילדים ואף לשמש כמרכזת הגיל הרך בקיבוץ. ב-1978 היא עברה לעבוד במטבח ילדים ולדאוג למזונם של הילדים. בשנים 1986-1983 היא ריכזה את מחסן הבגדים [הקומונה]. לאחר מכן היא הכינה את מאכלי התינוקות בבית התינוקות ועבדה בקומונה כעובדת מן המניין. שנים רבות היא שימשה כאחראית פדיקור ומחלקת עיתונים, שאליהם הביאה את אישיותה, נעימות הליכותיה וטוב ליבה לידי ביטוי.
היא הייתה מעורבת בחיים החברתיים בקיבוץ – חברה בוועדות ומגיבה על אירועי החיים באמצעות כתיבה בעלוני הקיבוץ, לאורך השנים. ההומור היה אחד הדברים הבולטים שאפיינו את אישיותה, והוא פרץ בפליטונים שכתבה בנושאי יום-יום.
יהודית הופיעה בפני תלמידים, פעמים רבות בבתי הספר של נכדיה, וסיפרה את קורותיה בתקופת השואה. היא זכתה למכתבי תודה והערכה על הדרך בה בחרה לספר על התקופה הנוראה הזו.
יהודית ומרדכי התברכו בשלושת הבנים, שהקימו משפחות והולידו להם תשעה נכדים, שזכו לסבים חמים ומחבקים. ברבות הימים הם אף זכו לעשרה נינים, בני הנכדים, שממשיכים את השושלת.
היא תיזכר בזכות אישיותה הנעימה והכובשת, מלאת ההומור והרצון לחיות את החיים עם כל הטוב שיש בהם, על אף העבר הקשה.
יהודית נפטרה באוקטובר 2021, שבעת ימים ומעשים, והיא בת 92 שנים. השאירה אחריה את מרדכי בעלה, מאיר ומשפחתו, יורם ומשפחתו ואופיר ומשפחתו.
|
