חנה פלבס
בת לשרה ומשה כץ
עלתה ארצה- 1935
נשואה לללק
אם לנירה-1942, משה-1947 ועמוס-1950 

דברים בהלוויה:
חנה נולדה ב- 1912 בעיר לוצק שבפולין, שהייתה עיר מודרנית וגדולה, להוריה שרה ומשה כץ, משפחה ענפה שרובה נספתה בשואה.
חנה הצטרפה לתנועת "השומר הצעיר" בגיל צעיר. היא הגיעה להכשרה בצ'נסטחובה, שם פגשה את אהבת חייה - אליעזר יוסף, שכונה כבר אז לָלֵק ולימים הקימו חנה ולָלֵק משפחה ענפה בקיבוץ.
חנה עלתה לארץ והגיעה לחדרה ב- 1935. היא הצטרפה לקבוצת "אמריקה-בניר" והיתה מראשוני הקיבוץ. כבר בחדרה נבחרה חנה למחסנאית מזון ולכן הייתה חיונית כל...

חנה פלבס
בת לשרה ומשה כץ
עלתה ארצה- 1935
נשואה לללק
אם לנירה-1942, משה-1947 ועמוס-1950 

דברים בהלוויה:
חנה נולדה ב- 1912 בעיר לוצק שבפולין, שהייתה עיר מודרנית וגדולה, להוריה שרה ומשה כץ, משפחה ענפה שרובה נספתה בשואה.
חנה הצטרפה לתנועת "השומר הצעיר" בגיל צעיר. היא הגיעה להכשרה בצ'נסטחובה, שם פגשה את אהבת חייה - אליעזר יוסף, שכונה כבר אז לָלֵק ולימים הקימו חנה ולָלֵק משפחה ענפה בקיבוץ.
חנה עלתה לארץ והגיעה לחדרה ב- 1935. היא הצטרפה לקבוצת "אמריקה-בניר" והיתה מראשוני הקיבוץ. כבר בחדרה נבחרה חנה למחסנאית מזון ולכן הייתה חיונית כל כך ביום העלייה לג'וערה.
על יום העלייה לג'וערה סיפרה: "בשלוש וחצי בבוקר הגיעה השיירה, שתי מכוניות טקסי, אוטו משא מלא בחפצים ואנשים. ההתרגשות הייתה רבה. נערי המוסד החינוכי של משמר-העמק ליוו אותנו עם דגל של המוסד ודגל אדום של הקיבוץ עד אבו שוּשה. לא הסכימו לבחורות להתלוות לשיירה מבחינה ביטחונית. מכיוון שהייתי חיונית, התעקשתי. הם הסכימו להכניס אותי לתא המטען. ליד ריחניה הוציאו אותי והושיבו אותי כמו מלכה בטקסי".
מסירות, עקשנות, דבקות במטרה, כל אלה איפְיינו את חייה של חנה בקיבוץ.
עם התבססות הקיבוץ הקימה חנה משפחה עם ללק ונולדו שלושת ילדיהם: נירה (1942), משה (1947) ועמוס
(1950). ללק נפטר בשנת 1984.

חנה זוהתה אצלנו כל השנים עם צמחים, גינה, משתלה, משפך, ייחורים, כל מה שקשור בעבודת השתלנות.
כבר בתקופת החיים בג'וערה הוקמה לרגלי הגבעה משתלה ענקית של עצי יער, שיועדו למחלקת הייעור של הקק"ל. חנה וחברותיה, גאולה עמיר ורחל צור, ניצחו על  העבודה במסירות אין קץ.
מתחילת דרכה בקיבוץ נאבקה חנה על הקמת ענף המשתלה. אהבתה לחקלאות ולעבודה עם צמחים לא נתנה לה מנוח. כשהיא נשאלה למה דווקא משתלה, השיבה: "השתילים שאנו נאלצים לקנות מאוד יקרים. מדוע שלא נכין את השתילים בעצמנו?"

בשנות השבעים, בעזרת בני מוסד ועובדי גינות נוי הכשירו שטח, יצקו רצפת בטון והוקמה משתלה לתפארת. חנה ראתה בעבודתה שליחות ורצתה לעזור לחברים ולגינות הנוי.
היא הגיעה לתפוקה רצינית ביצירת שתילים וכל העת נאלצה לעצור את עצמה שלא להפוך את המשתלה לעסק מסחרי, אלא לשמור על ממדיה כך שתשרת רק את צרכי הבית.
חנה ראתה בקיום המשתלה מפעל חיים ולמפעל חיים לא נותנים בקלות לגווע.
כאשר השנים חלפו, חשבה על מחליפה שתקבל את העבודה במשתלה ומצאה את פלור לוסטיג, כבת זוג מושלמת למקצוע האהוב עליה.
בזכות אהבה זו, כל עץ וגינה יפה בקיבוץ יכולים להוות עדות וזיכרון לאישה הקטנה והחזקה שימייה מלאו בעבודה.

                                                                                                                                                      עפרה בריל


חנה נפטרה בשנת 2006 והיא שבעת ימים בת 94. השאירה אחריה את ילדיה - נירה, משה ועמוס ובני משפחותיהם.