דינה נגב
בת צפורה ואייבי גולן
נשואה לשרגא
אם לעומר (1963), עדי (1966), עידו (1968), ענבר (1976)

דינה נולדה בשנת 1940 בעין השופט, בת לציפורה ואייבי גולן שהיו ממייסדי הקיבוץ. היא הייתה האחות השנייה מבין שלוש הבנות לבית גולן - אילנה הבכורה ואשרית הצעירה. דינה הייתה ילדה אהובה, מקובלת, יפה ושמחה. היא השתייכה לקבוצת "אלומה" בקיבוץ עין השופט. במוסד החינוכי "הרי אפרים" התחנכה בקבוצת "חבצלת".
אשרית מספרת: "אני זוכרת את דינה מתקופת המוסד החינוכי. דינה הייתה מביאה לי חבילת שוקולד ושתינו היינו יושבות וזוללות את השוקולד. אני גם זוכרת שדינה הייתה...

דינה נגב
בת צפורה ואייבי גולן
נשואה לשרגא
אם לעומר (1963), עדי (1966), עידו (1968), ענבר (1976)

דינה נולדה בשנת 1940 בעין השופט, בת לציפורה ואייבי גולן שהיו ממייסדי הקיבוץ. היא הייתה האחות השנייה מבין שלוש הבנות לבית גולן - אילנה הבכורה ואשרית הצעירה. דינה הייתה ילדה אהובה, מקובלת, יפה ושמחה. היא השתייכה לקבוצת "אלומה" בקיבוץ עין השופט. במוסד החינוכי "הרי אפרים" התחנכה בקבוצת "חבצלת".
אשרית מספרת: "אני זוכרת את דינה מתקופת המוסד החינוכי. דינה הייתה מביאה לי חבילת שוקולד ושתינו היינו יושבות וזוללות את השוקולד. אני גם זוכרת שדינה הייתה מאוד חברותית והיו לה הרבה חברות".
אילנה זוכרת: "דינה הייתה אחות וגם חברה טובה שלי, מאז שהיינו ילדות קטנות.  המשחקים שלנו הכילו בתוכם חלומות, יצירה ומרחב דמיוני. היינו די שובבות ה"משגעות" קצת את אשרית, אחותנו הקטנה, מה שחלף ועבר עם הגיל. כשבגרנו היינו שותפות ומַפְרוֹת אחת את השנייה בכל הקשור להמלצות לספרים, לקלטות של שירים ולכל הנוגע למחשב ועריכת מצגות. דינה הייתה מאד מוכשרת ויצירתית בתחומים רבים, כולל בישול ואפיה".

דינה התגייסה לצבא ב – 1959 ושרתה כקשרית בצנחנים. אחרי הצבא היא חזרה לעין השופט ועבדה בפרדס. ב - 1961 היא יצאה עם קבוצת צעירים  מעין השופט, שנשלחה לסייע לקיבוץ הצעיר "ניר עוז" במסגרת שנקראה "שנת שירות שלישית". בניר עוז היא פגשה את שרגא נגב והתחתנה איתו ב - 1962. היא התחילה את חייה בניר עוז בעבודה בלול, בחזיריה ובחינוך.
לדינה ושרגא נולדו 4 ילדים: עומר (1963), עדי (1966), עידו (1968) וענבר (1976). הם  גידלו את ילדיהם בשמחה וגאווה. יש להם שמונה נכדים, אותם הם טיפחו, הפעילו בכיף והביאו להם אושר גדול.

דינה יצאה ללימודי הוראת ציור ומלאכה בשנת 1970. היא למדה שנה אחת בגבעתיים והשלימה את לימודיה במכון לאומנות בסמינר "אורנים". בראיון שהיא התראיינה לקראת חג השישים של ניר עוז היא ציינה שהיציאה ללימודים הייתה לא כדי להורות אלא מתוך עניין במלאכות היד עצמן ובעיקר בציור ופיסול. אחרי הלימודים היא עבדה בהוראה תקופה קצרה. מספר שנים היא ריכזה את קומונת הבגדים ואחר כך עבדה עשרים שנה במפעל "ניר-לט" במחלקת הרכש. 
בניר עוז הייתה דינה מאוד חיונית ומילאה תפקידים רבים. אחרי שלמדה אמנות באורנים היא מילאה כמה שנים את תפקיד מרכזת התרבות. כמו כן הייתה מרכזת בריאות, ומרכזת ועדת הצעירים. עם הפרישה מהעבודה ב"ניר-לט" בגיל מבוגר היא הייתה סדרנית רכב של הקיבוץ.

דינה ושרגא היו "טיילים בדם". הם טיילו רבות יחד עם המשפחה ועם רבים מחבריהם בארץ ובחו"ל.
אשרית זוכרת שמדי שנה דינה ושרגא, עם בני הדודים דני ותמי, היו מטיילים לאילת. בדרך היו נעצרים ביוטבתה ושותים קפה איתנו במרפסת. זה היה כיף ומרגש להיפגש עם דינה והמשפחה.
דינה הייתה אמנית בנפשה - היא ציירה, ערכה מצגות לתפארת וכתבה שירים בסתר, להנאתה.
היא נפטרה ממחלת הסרטן, אחרי שלוש שנים בהם הייתה חולה, אך גם חיונית מאוד: עבדה, תיפקדה ויצרה. היא חסרה לכולנו מאוד.
                                                                                                                               כתבה: אילנה שני - אחותה
                 
דינה נפטרה בספטמבר 2015. בת 75 הייתה במותה. השאירה אחריה את שרגא בעלה, ילדיה – עומר ומשפחתו, עדי, עידו ומשפחתו, ענבר ומשפחתה, שמונה נכדים, ואת אחיותיה – אילנה ואשרית ומשפחותיהן.