ליאור צ'רן

ליאור צ'רן
בן שרה ואוסוולדו

בעבודת שורשים שעשה ליאור בכתה ו' הוא כתב על עצמו:
נולדתי ב-17 למאי 1977 בבית-חולים "כרמל", להורי שרה ואוסבלדו צ'רן, במשקל שלושה קילו ומאה גרם.
היה זה יום מיוחד שבו התנהלו בחירות בארץ והליכוד ניצח בראשות מנחם בגין. "הבדחנים" של המשפחה הציעו לקרוא לי מנחם...
הייתי ילד שקט ורגוע. אמא תמיד חיכתה שיגיעו הימים הקשים של כאבי בטן  ובכי אך אלו לא באו. ינקתי כחודשיים וחצי ואז התחלתי לעשות פרצופים ועברתי לאכול מבקבוק.
מגיל קטן הייתי משחק שעות רבות לבד בכל מה שאפשר ובמיוחד במכוניות. אהבתי גם להסתכל בספרים ואמא דאגה מהנטייה שלי להיות לבד.
כשהייתי בן שנתיים אבא עבר לגור בנהריה. זו היתה תקופה לא קלה. כשאבא היה בא לבקר שמחנו מאוד, אני וגל אחותי הגדולה, אך הפרידות מאבא היו קשות.
בגיל חמש הצטרפתי לגן מעורב-גיל הראשון שהיה בקבוץ, ושושה שפרן הייתה הגננת.
כל ההורים חששו מאוד משילוב של ילדים בני שלוש עם בני שש אך הנסיון הצליח והתקופה הזו היתה טובה ונעימה.
...

ליאור צ'רן
בן שרה ואוסוולדו

בעבודת שורשים שעשה ליאור בכתה ו' הוא כתב על עצמו:
נולדתי ב-17 למאי 1977 בבית-חולים "כרמל", להורי שרה ואוסבלדו צ'רן, במשקל שלושה קילו ומאה גרם.
היה זה יום מיוחד שבו התנהלו בחירות בארץ והליכוד ניצח בראשות מנחם בגין. "הבדחנים" של המשפחה הציעו לקרוא לי מנחם...
הייתי ילד שקט ורגוע. אמא תמיד חיכתה שיגיעו הימים הקשים של כאבי בטן  ובכי אך אלו לא באו. ינקתי כחודשיים וחצי ואז התחלתי לעשות פרצופים ועברתי לאכול מבקבוק.
מגיל קטן הייתי משחק שעות רבות לבד בכל מה שאפשר ובמיוחד במכוניות. אהבתי גם להסתכל בספרים ואמא דאגה מהנטייה שלי להיות לבד.
כשהייתי בן שנתיים אבא עבר לגור בנהריה. זו היתה תקופה לא קלה. כשאבא היה בא לבקר שמחנו מאוד, אני וגל אחותי הגדולה, אך הפרידות מאבא היו קשות.
בגיל חמש הצטרפתי לגן מעורב-גיל הראשון שהיה בקבוץ, ושושה שפרן הייתה הגננת.
כל ההורים חששו מאוד משילוב של ילדים בני שלוש עם בני שש אך הנסיון הצליח והתקופה הזו היתה טובה ונעימה.
בשנות הגן אהבתי מאוד טיולים וטבע. תמיד הייתי רואה ראשון ציפורים, מרים אבנים ומזהה חרקים.
בגיל שש וחצי התאחדנו עם חברינו מגן "עופר" והתחלנו את כתה א'. היינו 19 ילדים וקראנו לעצמנו קבוצת "הדס". המורה היתה ליהיא שילוני.
בשנות בית-הספר המשכתי להתענין בטבע, לדוג ולצפות בציפורים. אהבתי לשמוע מוזיקה ולמדתי לנגן על פסנתר במשך שנתיים.
אני אוהב לשחק כדורסל וכדורגל לצפות בטלויזיה ולשחק במחשב. המורה שלי היא חווה ישראלי ויעל צהרי היא המטפלת.
סבא שלמה עוסק בארכיאולוגיה ואני אוהב מאוד לצאת לחפור איתו.
היום, בכתה ו', יש לנו שנה מענינת מלאה משימות ואירועים. התחלנו פעולות ב"שומר-הצעיר" ואנחנו מאוד נהנים.
אני מקווה לסיים את כתה ו' בכיף ומחכה בקוצר רוח לעלייתי למוסד "הרי-אפריים". 

חודש לאחר העליה למוסד נהרג ליאור עם סבו שלמה כאשר הם יצאו לחפירות במערה ארכיאולוגית בקרבת הקבוץ.
בידיעה בעיתון כתב יגאל וילפנד: "חברי הקבוץ, אבות לילדים בגילו של ליאור, עלו עם שני הארונות, של הסב ונכדו, אל מקום הקבר. כולם בוכים. טומנים את הארונות ומכסים אותם בעפר ואבנים... בני קבוצתו של ליאור עוברים ומניחים פרחים. חבריו של שלמה, שכולם ניצולי שואה כמוהו, עוברים אחד אחד. עוד רגע, מסרבים להפרד... עוד מעט יורדת החשכה ונכנס יום הכיפורים... שני קברים נותרו במעלה הגבעה, בינות לאורנים."


ליאור נהרג באוקטובר 1989 והוא בן שתים-עשרה וחצי שנים בלבד. השאיר אחריו את אימו – שרה, אביו – אוסבלדו, אחותו – גל, אחותו מצד אביו – מעיין, סבתו – תמר ודודיו - אחי אימו ומשפחותיהם.