רחל גוברמן

רחל גוברמן
בת ציפה וזאב לובובסקי
עלתה ארצה-1933
נשואה לישראל
אם: לארנון-1937, יורם-1945, וענת-1951

רחל נולדה בשנת 1913, להוריה ציפה וזאב לובובסקי בביאליסטוק ברחוב  סטולצ'נה 19. האב ניהל בית חרושת לטכסטיל והיה אוּמָן שידע לתקן את המכונות ולשפרם. האם-ציפה, הייתה אשת חיל רבת כישרונות שניהלה את ענייני מסחר וחשבונות המפעל בנוסף לעבודות הבית.
בבית המשפחה נמצאו ספרים רבים בעברית, אידיש וחלקם בפולנית. בשבתות הייתה האם לוקחת פסק זמן ומתפנה לקריאת ספרים.
הבית היה בית בן שלוש קומות גדול מרווח,בנוי מלבנים אדמדמות. בכניסה הייתה חצר עם מחסנים, גן ירק ובוסתן עצי פרי.
במשפחתה של רחל היו ארבעה ילדים.
בזיכרונות של דודה - שלמה איידלברג שגר בביתה נכתב: "אני אזכור במיוחד את רחל. בבואנו לגור בביתם, בדירה שבקומה השלישית, היא הייתה נערה צעירה ועדינה, בת יחידה בין שלושה אחים אך בעלת אחריות.
רחל הייתה עוזרת לאמה ומאוד קשורה אליה. לנו, הילדים, עזרה בשעורי הבית וגם השתתפה במעשי השובבות של הבנים.
...

רחל גוברמן
בת ציפה וזאב לובובסקי
עלתה ארצה-1933
נשואה לישראל
אם: לארנון-1937, יורם-1945, וענת-1951

רחל נולדה בשנת 1913, להוריה ציפה וזאב לובובסקי בביאליסטוק ברחוב  סטולצ'נה 19. האב ניהל בית חרושת לטכסטיל והיה אוּמָן שידע לתקן את המכונות ולשפרם. האם-ציפה, הייתה אשת חיל רבת כישרונות שניהלה את ענייני מסחר וחשבונות המפעל בנוסף לעבודות הבית.
בבית המשפחה נמצאו ספרים רבים בעברית, אידיש וחלקם בפולנית. בשבתות הייתה האם לוקחת פסק זמן ומתפנה לקריאת ספרים.
הבית היה בית בן שלוש קומות גדול מרווח,בנוי מלבנים אדמדמות. בכניסה הייתה חצר עם מחסנים, גן ירק ובוסתן עצי פרי.
במשפחתה של רחל היו ארבעה ילדים.
בזיכרונות של דודה - שלמה איידלברג שגר בביתה נכתב: "אני אזכור במיוחד את רחל. בבואנו לגור בביתם, בדירה שבקומה השלישית, היא הייתה נערה צעירה ועדינה, בת יחידה בין שלושה אחים אך בעלת אחריות.
רחל הייתה עוזרת לאמה ומאוד קשורה אליה. לנו, הילדים, עזרה בשעורי הבית וגם השתתפה במעשי השובבות של הבנים.
לרחל היו כישרונות משחק, בדומה לאביה שהיה שחקן מצוין. היא הקימה בעליית הגג כעין תיאטרון לילדים והכריחה אותי להיות אחד השחקנים. היא הייתה משתלטת עלינו בלי הרמת קול ואנו קיבלנו את מרותה כדבר מובן מאליו.
רחל ואחיה למדו בבית ספר דתי לאומי. אימה חשבה שזה החינוך הנכון לילדיה ואביה לא התערב.
כשגדלו הילדים, רחל ושני אחיה שאול ודוב, הם עברו ללמוד בגימנסיה העברית שהייתה בעלת אופי לאומי יותר. האח הבכור, מרדכי, סיים את מדרשת תחכמוני שהייתה כעין ישיבה מודרנית. הוא למד מאביו את מלאכת האריגה ומעשה הטכסטיל וניהל את המפעל אחרי פטירת האב. בנוסף היו לו סגולות של סופר והוא כתב שירים ודברי פרוזה."

רחל החליטה להצטרף ל"שומר הצעיר" וללמוד בסמינר חילוני חינוך ולאחר מכן לעלות לארץ ישראל. כאשר סיפרה זאת להוריה הם קיבלו את החלטותיה בהבנה.עוד בפולין נוצר הקשר בין רחל וישראל גוברמן.
רחל הגיעה ארצה בין ראשוני קיבוץ "בניר" והתארחה זמן מסוים במשמר העמק.
כאשר הגיעו כל חברי קבוצת 'בניר' מפולין, הצטרפה אליהם לקיבוץ שהוקם במגרש הקיבוצים בחדרה (1933). רחל הפכה לפועלת שכירה בענף הבנייה ותוך זמן קצר רכשה את מקצוע הטייחות שהייתה עבודה פיסית קשה.
לימים ישראל ורחל התחתנו והקימו משפחה. ארנון, בנם הבכור, נולד בחדרה (1937). אחריו נולדו יורם (1945) וענת (1951).
עם המעבר של הקיבוץ להתיישבות בעין השופט הצטרפה רחל לענף החינוך והייתה בין המורות הראשונות בבית הספר היסודי.

ב – 1957 פקדה טרגדיה נוראה את המשפחה. ארנון, בנם הבכור נהרג בתאונת דרכים בזמן שירותו הצבאי. רחל לא יכלה להתגבר על האסון והמשפחה החליטה לעבור לתל-אביב ולנסות לשקם את חייה. לאורך כל השנים הם שמרו על קשר חזק מאוד עם הקיבוץ.
רחל הייתה אישה פעילה ומעורבת פוליטית. היא קראה ולמדה רבות והיתה אשת שיחה מעניינת ביותר. כמו כן טיילה הרבה בארץ ובארצות תבל.
                                                                                                                                               עופרה בריל


ב-1993 ישראל נפטר ונטמן בעין-השופט. רחל הלכה לעולמה ב-1999 והיא בת 86. גם היא הובאה לקבורה בעין-השופט. השאירה אחריה את ילדיה – יורם וענת ובני משפחותיהם.