אתר ההנצחה של עין השופט - וקסלר אדלה

נולדה: אונייב, פולין
12.12.1911
כ"א כסלו התרע"ב

נפטרה: עין-השופט
10.10.2001
כ"ג תשרי התשס"ב

אדלה וקסלר
בת ברל ופרל ארליך
עלתה ארצה - 1948
נשואים ראשונים - דוד בורנשטיין
נשואים שניים - אברהם לוונפוס
נשואים שלישיים - מנחם וקסלר
אם לפרץ (1932)

אדלה נולדה בשנת 1911 בעיירה אונייב שבפולין להוריה פרל וברל ארליך. כשהייתה בת חמש נפטרה אימה. אביה טיפל לבד בילדים כשנתיים ואחר כך התחתן עם אישה שניה. אישה זו הייתה קשה ואדלה סבלה ממנה לא מעט. ב1929- עזבה אדלה את הבית ועברה לגור בלודז', שם התחתנה, נולד בנה הבכור פרץ ואחרי שנתיים נולדה הבת יהודית. יהודית נפטרה בגיל חמש.
כך סיפרה אדלה לדב ורדי על נסיבות מותה של הבת: "בעלי לא היה בבית והבת שלי נורא פחדה. היא חלתה ואני הלכתי לקרוא לרופא. הרופא היה יהודי והוא פחד להיכנס אלינו לבית, כי בסביבה הסתובב איש אס.אס. סוף סוף הרופא הגיע אלינו ואמר לי שצריך לקחת את הבת מיד לבית החולים, האפנדיציט התפוצץ לה. קיבלתי אישור, אבל היה מאוחר. הבת נפטרה אחרי הניתוח. זה היה בית חולים יהודי, הכרתי את הגופה שלה לפי צמותיה הבלונדיניות, היא שכבה בין הרבה אחרים. קברנו אותה ואחרי שמונה ימים באתי לשים לה מצבה. הייתה לי מצבה מעץ. בינתיים הגיע בעלי מוורשה. הלכנו לבית הקברות, שם היה חורבן. הגויים כרתו את כל העצים היפים שהיו בשדרה, לקחו את העצים להסקה ואת המצבות ניתצו. גם את חומת בית הקברות הרסו. לא יכולנו לשים מצבה".
עם פרוץ המלחמה, נשלח אחיה של אדלה לחזית ונפל בקרב בגבול גרמניה. אח שני נשבה והצליח לברוח מקרון רכבת שהובילה שבויים.
בעלה של אדלה היה בוורשה, מתוך כוונה לבדוק אפשרות לעבור את הגבול. הוא האיץ באדלה לבוא לוורשה. אדלה נסעה עם בנה פרץ לוורשה, הכסף הוחבא בכתפיות של מכנסי הבן. המשפחה הגיעה לעיר קטנה, סביסליץ', שם הם שמעו שהרוסים לוקחים אנשים לעבודה לתוך רוסיה, לאוראל, תוך הבטחה שמי שיצא לשנה - יקבל אזרחות סובייטית. אדלה אמרה למשפחתה בלי שום היסוס: נוסעים! אחרי ארבעה עשר ימים ברכבת משא, הם הגיעו לאוראל בחודש ינואר, כשהשלג בגובה של בית. המשפחה התמקמה בעיר מגניטובורסק, עיר פלדה רוסית. אדלה סיפרה: "לא היה שם כלום. שממה. קיבלנו אלונקות כי היינו צריכים להוביל אבני חצץ. העבודה הייתה מאד קשה והקור היה עז. עד שבסופו של יום לא יכולתי להרים את הידיים, הרגליים שלי התנפחו. ישבתי ובכיתי".
אדלה חלתה וקיבלה חופשה מהעבודה ואז שמעה שיש אפשרות לעבוד בבית חולים.
אחרי שנה המשפחה עברה לטשקנט. בטשקנט מזג האוויר היה יותר טוב. משפחה יהודית אירחה אותם ואדלה עבדה בבית מארחיה כשהם הלכו לעבודה. אדלה נכנסה להריון ונולד לה בן נוסף שנפטר בגיל תשעה חודשים.

ב1945- חזרה המשפחה לפולין ונוסעת ללודז', לחפש את המשפחה, אבל לא מוצאים אף אחד. הם גונבים את הגבול לצ'כיה ומגיעים לגרמניה. שנתיים נמצאים במחנה הפליטים הופגייסמארק.
שם במחנה הם פוגשים את בתיה ופסח נרקיס וקשרי ידידות נרקמים בין שתי המשפחות.
במחנה מטפל בהם שליח השומר הצעיר, בּוּנים מעין המפרץ, ובזכותו מצטרף הבן פרץ לתנועת השומר הצעיר.
במחנה הפליטים מתחיל גיוס צעירים למלחמת העצמאות ואדלה חוששת. הילד רק בן 16 והוא כל מה שנותר לה.
אדלה ומשפחתה עולים לארץ, היישר למחנה עולים של אוהלים ופחונים בחדרה. לאחר חודש הם עוברים לחיפה, לבית ערבי נטוש. ארבע משפחות גרות בבית עם מטבחון ושירותים משותפים.
בבית, אדלה מהווה מרכז חברתי, מארגנת לכולם כרטיסים לתיאטרון ומכינה תבשילים לכל דיירי הבית.

במלחמת קדש, גוייס הבן פרץ ונמצא בחזית. המשפחה לא מקבלת ממנו שום מכתב. פרץ כבר מוכרז כמת, כאשר לפתע הוא מופיע ברחובות חיפה. כולם לא יודעים את נפשם מרוב שמחה.
במסגרת התוכנית מהעיר אל הכפר, עוברת אדלה ומשפחתה לכפר קיש, שם הם חיים מגידול תפוחי אדמה. אחרי שנה חוזרת המשפחה לחיפה ומקבלת את הבית של פסח ובתיה, שעברו לעין-השופט. כאן מתחיל "הרומן" של אדלה עם עין השופט. מנחם וקסלר עובר לגור ליד פסח ובתיה, והם מהווים חוט מקשר בינו לבין אדלה. אדלה ומנחם קושרים את חייהם ביחד ובשנת 1976 עוברת אדלה לגור בעין השופט.
המעבר לחיי קיבוץ לא היה קל לאדלה, אבל היא עושה זאת בשקט ובענווה רבה. חשוב לה מאד ליצור בית חם למנחם. החברים בקיבוץ מקבלים אותה בחום.

במותה, השאירה אדלה את בנה פרץ, שלושה נכדים – ענת, עודד ואמיר, שני נינים – טל ואיתי, בניהם של ענת ואייל.
בעין השופט זכתה אדלה לטיפול מסור מצד משפחתו של מנחם - נעמי, איציק והבנות, שהרעיפו עליה הרבה אהבה ותשומת לב.
עם כולם אנחנו שותפים לצער על מותה של אדלה שעברה כה הרבה במהלך חייה.
יהי זכרה ברוך!
עפרה בריל

אדלה נפטרה ב-2001. היתה בת 90 במותה. השאירה אחריה את בנה פרץ ומשפחתו ואת משפחתו של מנחם ז"ל.

וקסלר מנחם