יהודית שביט

יהודית שביט (שטרן)
בת צילה ויוסף פויכטבאום
עלתה ארצה-1934
נשואה ליחזקאל
אם לרות ז"ל-1935, הגר ז"ל - 1942, יפתח-1944 ורפאל-1950

דברי הספד בהלוויה:
יהודית נולדה ב- 1910 בכפר קטן בשם זולקובשצ'יזנה ליד עיר המחוז מושצ'יסקה שבגליציה, להוריה יוסף וצילה פויכטבאום. היא היתה הבת האחת עשרה במשפחה של שמונה בנות וארבעה בנים.
בית המשפחה היה בית גדול ומרווח בין עצי פרי. האב היה איש משכיל ויודע ספר שעבד קשה בעבודות שונות וביניהם חכירת יערות ומכירת יבולי חיטה.
כשמלאו ליהודית ארבע שנים, נאלצה המשפחה לברוח מאיימי מלחמת העולם הראשונה. שמונה חודשים נדדו בדרך מן הכפר הקטן לווינה, שם היה לאב בן-דוד, והמשפחה השתכנה בדירה קטנה.
האב גויס לצבא האוסטרו-הונגרי ואף נפל בשבי. לאחר שנתיים, עם שחרורו, עשה ניסיון לחזור לכפר בגליציה יחד עם האם ושני הילדים הצעירים - יהודית ויָנֵק. לאחר תקופה קצרה מת ינק הצעיר משחפת והם חזרו לווינה.
...

יהודית שביט (שטרן)
בת צילה ויוסף פויכטבאום
עלתה ארצה-1934
נשואה ליחזקאל
אם לרות ז"ל-1935, הגר ז"ל - 1942, יפתח-1944 ורפאל-1950

דברי הספד בהלוויה:
יהודית נולדה ב- 1910 בכפר קטן בשם זולקובשצ'יזנה ליד עיר המחוז מושצ'יסקה שבגליציה, להוריה יוסף וצילה פויכטבאום. היא היתה הבת האחת עשרה במשפחה של שמונה בנות וארבעה בנים.
בית המשפחה היה בית גדול ומרווח בין עצי פרי. האב היה איש משכיל ויודע ספר שעבד קשה בעבודות שונות וביניהם חכירת יערות ומכירת יבולי חיטה.
כשמלאו ליהודית ארבע שנים, נאלצה המשפחה לברוח מאיימי מלחמת העולם הראשונה. שמונה חודשים נדדו בדרך מן הכפר הקטן לווינה, שם היה לאב בן-דוד, והמשפחה השתכנה בדירה קטנה.
האב גויס לצבא האוסטרו-הונגרי ואף נפל בשבי. לאחר שנתיים, עם שחרורו, עשה ניסיון לחזור לכפר בגליציה יחד עם האם ושני הילדים הצעירים - יהודית ויָנֵק. לאחר תקופה קצרה מת ינק הצעיר משחפת והם חזרו לווינה.
בגיל 13 הצטרפה יהודית לתנועת "גורדוניה", בה היא היתה חברה עד עלייתה ארצה. האחיות, חיה וברכה עלו לארץ ישראל בראשית שנות העשרים. חיה התגוררה בתחילה בעין גנים ולאחר מכן עברה לגור ברמתיים. ברכה הייתה ממקימות קיבוץ עין-שמר ולאחר נישואיה עברה להתגורר בגני-עם. השתיים סימנו ליהודית את הדרך.
לאחר סיום לימודיה התיכוניים עבדה יהודית במשך שש שנים כמזכירה ראשית, מוערכת מאוד, בחברת ביטוח גדולה בווינה. במשכורתה הגבוהה היא עזרה למשפחה ולתנועה. 
בווינה הכירה את יחזקאל, שהיה ב"שומר הצעיר" ואף לימד אותה עברית.
שם היא הכירה גם את חנה גרינוולד- ינאי,  שעמה הייתה בידידות רבה. חנה ניסתה למשוך אותה ל"שומר-הצעיר", דבר שלא צלח באותם הימים.

לקראת העלייה ארצה, ביוני 1934, התחתנו יחזקאל ויהודית בווינה.
בהגיעם לארץ הם התלבטו בין הצטרפות לחבריה של יהודית ב"גורדוניה", שהקימו לימים את קבוץ כפר-רופין, לבין חבריו של יחזקאל שהצטרפו לקיבוץ "אמריקה-בניר". בסופו של דבר החליטו להצטרף לקיבוץ בחדרה.
רות, בתם הבכורה, נולדה בינואר 1935. בראיון עם עופרה בריל היא סיפרה על הימים בחדרה, על גידול הילדים הראשונים, על שריפה שפרצה בבית התינוקות שבמזל לא פגעה בילדים ועל יום המעבר לעין השופט - 1 בנובמבר 1938, 23 ילדים, בליווי משוריין.
יפתח נולד ביוני 1944, כאשר יחזקאל היה בשורות הפלמ"ח - במחלקה הגרמנית, ולאחר מכן בפעולות ההצלה וההעפלה באירופה. יחזקאל זכה לראות את בנו יפתח, רק לאחר זמן רב.
הנכד בועז, בעבודה סמינריונית שעשה במסגרת לימודיו, מצא תיאור מרגש איך יהודית עמדה על החוף, באוקטובר 1945, בליל הורדת מעפילים, ובעזרת הגידעונים הם מאותתים ליחזקאל, כדי שייפגשו לכמה דקות - לאחר שלא התראו זמן רב.
רפאל, שאנו מכנים אותו באהבה רפול, נולד ב- 1950, השלישי במשפחת שביט.

בעין-השופט עסקה יהודית 36 שנה בפיזיותרפיה. לאחר מכן עבדה 17 שנה בחדרי החולים ו- 17 שנה בקילופים במטבח.
"יהודית וינה" קראו לה הוותיקים.
יהודית, הכניסה את תרבות הגוף לעין השופט. אנחנו הילדים היינו הולכים אליה לעשות התעמלות, ליישר את הגב, לטפל בכל מיני עיוותים ברגליים שנתנו להם שמות מוזרים כמו הולפוס ופלטפוס. אך בעיקר היה זה כיף.
נזכור את יהודית הצנועה, המסורה והדייקנית, אשת עבודה למופת, פעילה שנים בנושאי הבריאות.
נזכור את החברות הטובה, את הנסיעות המשותפות לשריד, את השנים המשותפות  בחדרי החולים, את הניסיון המתמיד לתת לכל אחד הרגשת בית בתקופות הקשות ביותר.
נזכור את השנים בקילופים, את פרלמנט הוותיקות של בנות השמונים, כפי שקראנו להן - "דו שיח החרשות", שידעו על כל המתרחש בקיבוץ, וגם כשהן לא שמעו – הן שמעו...
לא נשכח את השלישייה - יהודית, בלה וציפורה גולן בימי (ובמיוחד לילות) מלחמת המפרץ (1991), כשהן מתיישבות עם המסכות בחדר השינה של יהודית, לילה, לילה עד יעבור זעם .. ואת הנפילה המשותפת שלהן. גם כשהן נפלו -  הן נפלו יחד...
לא נשכח את סריגת הכובעים והגרביים לתינוקות -  לבנות ורוד, לבנים כחול. לכל תינוק מתת של אהבה מהוותיקות.
בקיץ 1950 נפגע יחזקאל קשה בראשו בתאונת דרכים. שנות סבל רבות פקדוהו, ויהודית ליוותה אותו בכל השנים.
בשנות השמונים יחזקאל חלה בסרטן וב-1986 הוא נפטר.
ב–1997 שיכלה יהודית את בתה רות, שחיה עם משפחתה בניר-עוז. רות נפטרה לאחר מחלה קשה.
יהודית הלכה מאיתנו. אנחנו יודעים שלמרות הקשיים והמכשולים, למרות האובדנים הגדולים, ידעת גם הרבה אושר כאשר היית מוקפת באהבה של בני משפחה, של עובדי בית הדר הנפלאים וחברים רבים.
נזכור אותה באהבה.   
                                                                                                                                                 יגאל וילפנד

                                                                                                                                
יהודית נפטרה בנובמבר 2007 והיא שבעת ימים, בת 97. השאירה אחריה את המשפחה של בתה רות ז"ל ובניה – יפתח, רפאל ומשפחותיהם.