אתר ההנצחה של עין השופט - בן-חורין אהרון

נולד בעין השופט:
22.03.1950
ד' ניסן התש"י

נפטר בעין השופט:
02.12.2022
ח' כסלו התשפ"ג

בן לובה וצבי בן-חורין
נשוי לרחל
אב לעמית [1980], גיא [1982], חן [1985]

אהרון נולד במרץ 1950 בעין השופט. בן שני להוריו, לובה וצבי, אח לעמית, הגדול ממנו בשלוש שנים. הוריו היו ממייסדי הקיבוץ ואנשים מרכזיים בו, שנשאו בתפקידים שונים בקיבוץ. בשנים 1957-1955 המשפחה יצאה לשליחות של "השומר הצעיר" לצ'ילה. שנים רבות הם היו פעילים במפ"ם והשתתפו בישיבות המזכירות ובכנסים של המפלגה.
צבי היה חוקר בתחום הסוציולוגיה הקיבוצית, ויחד עם לובה, שליוותה את עבודתו במעורבות גדולה, הם יצאו בשנים 1986-1985 למסע לחקר הקומונות במקסיקו ובארה"ב. הוריו נפטרו ב-1991 בהפרש של מספר חודשים זו מזה.
אהרון התחנך בקבוצת "עומר" בקיבוץ, ובהמשך בקבוצת "נירים" במוסד הרי-אפרים. ב-1968 הוא התגייס לצה"ל ושרת כקצין בסיירת שריון. ב-1971 הוא השתחרר מהצבא וחזר לקיבוץ לעבודה ברפת. הוא יצא לקורס רכזי רפת, ובשובו שימש כרכז הרפת, על אף גילו הצעיר. ב-1973 הוא לחם במלחמת יום כיפור ברמת הגולן. במהלך המלחמה הוא נפצע. אחיו, עמית, שהיה קצין בסיירת מטכ"ל, הגיע לבקרו. זו הייתה פגישתם האחרונה. ימים אחדים לאחר מכן עמית נפל במבואות איסמעיליה.
ב-1974 אהרון יצא לארבע שנים ללימודי כלכלה וּמִנְהָל בפקולטה לחקלאות ברחובות, וסיים תואר ראשון. בסיום לימודיו התמנה לגזבר הקיבוץ. הוא כיהן בתפקיד חמש שנים [1984-1979], והוכיח שצעיר זה לא חסרון והיכולות הן החשובות.
בשנים 1993-1986 אהרון כיהן כמנכ"ל מפעל המשנקים [כיום אלתם], והביא את המפעל לשיאים של טכנולוגיה ורווחיות.
בשנים 1999-1994 היה מרכז המשק. הוא נשא על גבו את האחריות הגדולה של ההובלה הכלכלית של הקיבוץ בימי משבר הקיבוצים - טיפול בהורדת החוב וחיזוק כלכלת הקיבוץ. במקביל לתפקידו כמרכז המשק הוא שימש גם כיו"ר מועצת המנהלים של מברג במשך 13 שנים [2007-1994], מלווה ועוזר למנכ"ל בכל המשימות. בסיום תפקידו כרכז המשק יצא למספר חודשים לאנגלייה לקורס מיוחד לרכישת השפה האנגלית.
החל משנת 2000, ובמשך 18 שנים, כיהן אהרון כמנכ"ל ארגון משקי עמק יזרעאל - ארגון שמרכז את כל הפעילויות הפיננסיות והקניות של יישובי עמק יזרעאל. בחלק משנים אלה היה גם יו"ר של מפעלי-העמק, הפועלים במקביל לארגון משקי עמק יזרעאל. בנוסף היה חבר פעיל ומשמעותי בפורום שולחן הארגונים של התנועה הקיבוצית, והשתתף במועצות המנהלים של חברת הזרע, תנובה ועוד. עם פרישתו הוא הקים חברה לניהול ויעוץ פיננסי ובמקביל שימש כמנהל פיתוח עסקי בחברת "וויזר שירותים פיננסיים בע"מ".
באפריל 2019 נבחר אהרון ליו"ר עסקי של עין-השופט ותאגידיו והיה בתפקיד עד יומו האחרון.
כבן להורים מייסדים, שראו בקיבוץ את הגשמת השקפת עולמם, הוא המשיך את דרכם והיה איש קיבוץ בכל רמ"ח אבריו. אהרון נשא בכל התפקידים הכלכליים המרכזיים של הקיבוץ וקידם את כלכלת עין-השופט לאורך שנים רבות. הוא ישב שנים ארוכות בפורומים המשקיים של עין-השופט והכיר את הנושאים הכלכליים לִפְנַי וּלִפְנִים. היה שותף קבוע באספות הקיבוץ וניסה להשפיע על הנעשה. בתקופה האחרונה, בתוקף תפקידו כיו"ר עסקי, הוא ניסה להשפיע ולפתור בעיות חברתיות שנוצרו עם קבוצת הנקלטים החדשים ועם שיטת המיסוי הפנימי, ולהציע את הגיבוי הכלכלי לפתרונם.
אהרון היה מנהל מוביל וקפדן, שירד לפרטי פרטים. במקביל הוא הצעיד את הארגונים שעמד בראשם בתעוזה ובאחריות והביא אותם להישגים רבים. היכולת שלו לפעול בתעוזה ובאחריות באה לידי ביטוי בהסדרים יוצאי דופן שאיפשרו לקיבוצים אחדים להיחלץ מבעיות כלכליות קשות. יחד עם זאת הייתה לו היכולת להתייחס לאנשים איתם עבד בגובה העיניים. הוא ידע להקשיב ולתת פתרונות למצבים אישיים שונים.
אהרון הכיר את רחל בתקופת לימודיו ברחובות. הם נישאו בשנת 1977 ונולדו ילדיהם - עמית [1980], גיא [1982] וחן [1985]. המשפחה ורחל, רעייתו, היו בשבילו מקור כוח בכל התפקידים אותם מילא.
כל חייו הבוגרים הוא נשא את הצער על נפילת אחיו והיה מחויב להזכיר אותו לדורות הבאים. אהרון ורחל שמרו על קשר מיוחד עם צביה, שהייתה רעייתו של עמית ומשפחתה, עם חבריו ומפקדיו של עמית בעבר, ועם מפקדי וחיילי הסיירת המשרתים כיום.
בשנתיים האחרונות הוא חלה בסרטן. הוא המשיך בתפקידו תוך התמודדות עם המחלה עד ימיו האחרונים. רחל ליוותה אותו במסירות רבה כל תקופת המחלה.

אהרון נפטר בדצמבר 2022. בן 72 היה במותו. הוא השאיר אחריו את רחל אשתו, את ילדיו – עמית, גיא, חן ובני משפחותיהם, הנכדים – נעמי, נתי, סופיה, מאי, מתן, יולי, ובני המשפחות של הוריו.

בן חורין עמית

בן חורין לובה

בן חורין צבי